יום במנופאוזה · קומדיה הורמונלית מאת נורית רוזנבלט
פרק ארבעה־עשר: 19:47 — מי מצפצף לי באוזן?
בשעה 19:47 דנה עמדה במטבח ושמעה צליל.
הם בדיוק סיימו לאכול.
האוכל שהוזמן לשבע הגיע בעשרים ואחת דקות איחור, אבל הגיע, והיה אפילו טעים.
אייל פינה את השולחן.
דנה רצתה לשטוף כלים.
ואז זה התחיל.
צפצוף דק, גבוה, קבוע.
באוזן ימין.
היא עצרה.
״אתה שומע את זה?״
״את מה?״
״את הצפצוף.״
אייל הקשיב.
״אני לא שומע כלום.״
״אז תתקרב.״
הוא התקרב.
הקשיב שוב.
״כלום. אולי זאת הקומקום?״
״הקומקום כבוי.״
״המקרר?״
״המקרר מזמזם נמוך. זה גבוה. וזה בתוך האוזן שלי.״
״אולי זה האינטרנט?״ אמר אייל. ״הראוטר עושה רעשים לפעמים.״
״האינטרנט לא מצפצף, אייל. האינטרנט נופל בשקט.״
״אז תסדר אותו בכל זאת,״ אמרה. ״אם כבר יש תקלה אחת בבית שלא קשורה לגוף שלי, אני רוצה אותה מתוקנת עד מחר.״
״ואם הצפצוף הוא כן מהאוזן?״ שאל.
״אז לפחות האינטרנט יעבוד כמו שצריך כשאני אחפש מה זה.״
אייל הסתכל עליה.
״בתוך האוזן?״
״כן. יש לי תחנת רדיו פרטית. משדרת צפצוף אחד, עשרים וארבע שעות, בלי פרסומות.״
טנטון, העיר הקול.
״סליחה?״
צפצופים באוזניים. טנטון הוא מצב שבו שומעים צליל — צפצוף, זמזום, שריקה — בלי שיש מקור חיצוני שמשמיע אותו.
״אני יודעת שאין מקור חיצוני. הרגע עשיתי סיור בבית. אני המקור.״
בתקופת המעבר למנופאוזה חלק מהנשים מדווחות על טנטון חדש או על החמרה של טנטון קיים. יש דיון מחקרי על קשר אפשרי לשינויים הורמונליים, אבל הראיות אינן חד־משמעיות, וטנטון יכול לנבוע גם מסיבות רבות אחרות.
״כמו מה?״
שינויים בשמיעה, לחץ דם, מתח, חוסר שינה, וגם תרופות מסוימות. לכן לא נכון להניח אוטומטית שמדובר בהורמונים.
״חוסר שינה יש. מתח יש. שמיעה — בודקים עכשיו. אייל!״
״מה?״
״אתה שומע אותי?״
״כן.״
״חבל. קיוויתי שהבעיה היא אתה.״
אייל צחק.
״אני שומע מצוין. במיוחד דברים שלא רציתי לשמוע.״
״כמו מה?״
״כמו ׳ארשום אותך להביא טיפות מחר׳.״
דנה חייכה.
הצפצוף המשיך.
היא הטתה את הראש ימינה.
הטתה שמאלה.
״מה את עושה?״ שאל אייל.
״בודקת אם זה עובר מצד לצד.״
״ועובר?״
״לא. נאמן. נשאר בימין.״
יש מקרים שבהם חשוב להיבדק בלי לחכות, המשיך הקול. אם הצפצוף מופיע רק באוזן אחת, אם הוא פועם בקצב הלב, אם יש ירידה בשמיעה או סחרחורת — כדאי לפנות לבדיקה אצל רופא אף־אוזן־גרון או לבדיקת שמיעה.
דנה הפסיקה להטות את הראש.
״רגע. זה רק באוזן אחת.״
נכון.
״והשמיעה?״
אני לא תחליף לבדיקה. תעקבי, ואם זה לא חולף או שיש שינוי בשמיעה — תור לרופא.
״עוד תור.״
כן.
״היום כבר קבעתי תזכורת לרופאת נשים על היובש, ומחר בית מרקחת לטיפות לעיניים. עכשיו גם אוזניים. יש הנחת כמות? שלוש בדיקות במחיר שתיים?״
אני אבדוק אם יש מבצע.
״תבדוק. ותשאל גם אם יש כרטיס חבר. מגיע לי.״
דנה נכנסה לסלון.
הבית היה שקט.
הצפצוף נשמע חזק יותר.
״שמת לב שככל ששקט יותר, זה רועש יותר?״
זה אופייני, העיר הקול. בשקט, במיוחד בלילה, הטנטון בולט יותר כי אין צלילי רקע שמסתירים אותו. לפעמים רעש רקע עדין, כמו מאוורר או מוזיקה שקטה, יכול להקל על התחושה.
״מאוורר. יש לנו אחד ליד המיטה מאז גלי החום.״
הנה. הוא יהיה שימושי גם לזה.
״לפחות מישהו בבית הזה עובד בשתי משמרות.״
אייל נכנס לסלון עם שתי כוסות תה.
״עדיין מצפצף?״
״כן. האוזן שלי משדרת. אתה רוצה שאני אגביר?״
״אני מעדיף שלא. יש לי מספיק רעש בעבודה.״
הוא התיישב לידה.
שתק רגע.
ואז אמר:
״אולי זה מהמתח. לא ישנת כל הלילה, העיניים שלך שורפות, שרית שיער מהסנטר כמו מקצוענית, ועכשיו—״
״אייל.״
״מה?״
״שריתי בפינצטה. יש הבדל.״
״סליחה. הוצאת שיער מהסנטר. בפינצטה. כמו מקצוענית.״
״יותר טוב.״
הוא לגם מהתה.
״אני רק אומר שהגוף שלך עבר הרבה היום. אולי הוא פשוט עייף.״
דנה הסתכלה עליו.
״מתי נהיית חכם כזה?״
״תמיד הייתי. פשוט לא תמיד נתת לי לדבר.״
״זה לא נכון.״
״בואי נגיד שצריך היה לעבור בין גלי החום.״
היא צחקה.
הצפצוף עדיין היה שם, אבל איכשהו, עם התה ועם אייל לידה, הוא פחות הפריע.
או שהיא פשוט התחילה להתרגל.
דנה לקחה את הטלפון ורשמה בפתקים, מתחת ל״טיפות לעיניים״:
צפצוף באוזן ימין — אם לא עובר, תור לאף־אוזן־גרון ובדיקת שמיעה.
היא הסתכלה על הרשימה.
״תראה,״ אמרה לאייל. ״יש לי רשימת שיפוצים. עיניים, אוזניים, ורופאת נשים. הבית מתחדש.״
״הבית זה את?״
״הבית זה אני. אתה פשוט גר בו ומאוורר.״
אייל הנהן.
״תפקיד חשוב.״
השעה הייתה 20:09.
דנה גילתה שהגוף שלה לא מסתפק בלהישמע מבפנים — עכשיו הוא גם משמיע קולות.
אייל גילה שאשתו יכולה לנהל סיור האזנה בכל הבית, כולל הקומקום, ובסוף למצוא שהרעש הוא היא.
והמאוורר?
הוא התכונן למשמרת הלילה.
יש לו שתי עבודות עכשיו.
סוף פרק ארבעה־עשר.
המשך בפרק חמישה־עשר: 20:15 — גל של חרדה, בלי הזמנה
© 2026 נורית רוזנבלט. כל הזכויות שמורות. אין להעתיק, לשכפל או להפיץ כל חלק מספר זה ללא אישור מראש ובכתב מהמחברת.
