הרפס בשפתיים ובפנים – למה הוא מופיע, איך אפשר למנוע אותו ומה באמת עוזר?

הרפס בשפתיים הוא תופעה מוכרת להרבה אנשים. לפעמים הכול מתחיל בעקצוץ קטן, בתחושת חום או בצריבה באזור השפה, ותוך כמה שעות או ימים מופיעות שלפוחיות קטנות וכואבות.

מעבר לאי־הנוחות ולמראה החיצוני, יש משהו מתסכל במיוחד בהרפס: הוא יכול להיעלם לתקופה ארוכה ואז לחזור בלי אזהרה.

אז למה זה קורה, האם אפשר למנוע את ההתפרצויות, ומה כדאי לעשות ברגע שמרגישים שהוא עומד להופיע?

למה בכלל מופיע הרפס?

הרפס בשפתיים ובאזור הפנים נגרם בדרך כלל מנגיף שנקרא HSV-1.

רבים נדבקים בנגיף כבר בילדות, לעיתים בלי להרגיש שום תסמין. ההדבקה מתרחשת בעיקר במגע ישיר, למשל בנשיקה או במגע עם רוק או פצע נגוע.

מה שמעניין בנגיף הזה הוא שאחרי ההדבקה הוא לא נעלם לחלוטין מהגוף. הוא נשאר רדום בתאי העצב, ולעיתים מתעורר מחדש.

לכן אפשר לעבור חודשים ואפילו שנים בלי שום סימן, ופתאום לגלות שוב את השלפוחיות המוכרות.

מה גורם להרפס להתפרץ?

לא תמיד אפשר לדעת מה עורר את ההתפרצות, אבל יש כמה גורמים מוכרים:

• מתח נפשי ולחץ ממושך.
• מחלות חום וזיהומים.
• חשיפה ממושכת לשמש.
• שינויים הורמונליים, כולל סביב המחזור החודשי.
• עייפות משמעותית ועומס גופני.
• פציעה או גירוי באזור השפתיים.
• טיפולים דנטליים או קוסמטיים מסוימים.

חשוב להבין שהרפס לא בהכרח מעיד על מערכת חיסון חלשה. גם אנשים בריאים לחלוטין יכולים לסבול מהתפרצויות חוזרות.

האם אפשר למנוע הרפס?

אי אפשר להעלים את הנגיף מהגוף, אבל אפשר לנסות להפחית את תדירות ההתפרצויות.

אני תמיד מייחסת חשיבות לשינה טובה, לתזונה מגוונת, להפחתת מתחים ולשמירה על שגרת חיים מאוזנת. כל אלה תומכים בבריאות הכללית, גם אם לא הוכח שהם מונעים באופן ישיר התפרצויות של הרפס.

דבר נוסף שכדאי להקפיד עליו הוא הגנה מהשמש. אצל חלק מהאנשים חשיפה לקרינת UV מעוררת התפרצות, ולכן מומלץ להשתמש בשפתון עם מקדם הגנה SPF 30 ומעלה.

כדאי גם ללמוד לזהות את הגורמים האישיים. אם ההרפס מופיע בכל פעם אחרי מחלה, חשיפה לשמש או תקופה לחוצה, ייתכן שתוכלו לזהות דפוס ולצמצם את החשיפה לגורם שמעורר אותו.

מה עושים כשההרפס מתחיל לצאת?

הזמן הוא אחד הדברים החשובים ביותר בטיפול בהרפס.

לפני הופעת השלפוחיות יש לעיתים תחושת עקצוץ, גרד, צריבה או רגישות באזור מסוים בשפה.

זה בדיוק השלב שבו כדאי להתחיל טיפול.

טיפול אנטי־ויראלי יעיל במיוחד כשהוא ניתן מוקדם, רצוי כבר בתחילת תחושת העקצוץ.

הכדורים שיכולים לעזור – אציקלוביר וולאציקלוביר

יש שתי תרופות מוכרות לטיפול בהרפס.

אציקלוביר (Acyclovir) היא תרופה אנטי־ויראלית שמפריעה להתרבות הנגיף ועשויה לקצר את משך ההתפרצות.

ולאציקלוביר (Valacyclovir), המוכרת גם בשם Valtrex, היא תרופה שהגוף הופך לאציקלוביר. היא נספגת בצורה יעילה יותר ומאפשרת בדרך כלל נטילה בתדירות נמוכה יותר.

במקרים מסוימים רופא יכול לרשום טיפול קצר מאוד, אפילו ליום אחד בלבד, במיוחד כאשר מתחילים אותו עם הופעת הסימנים הראשונים.

התרופות אינן מחסלות את הנגיף, אבל הן עשויות לקצר את משך הפצעים ולהפחית את חומרת התסמינים.

המינון צריך להיקבע על ידי רופא, בהתאם למצב הרפואי ולתפקוד הכליות.

לאנשים שסובלים מהתפרצויות חוזרות ותכופות קיימת גם אפשרות לטיפול מניעתי יומי במרשם.

אילו משחות יכולות לעזור?

אחת המשחות המוכרות היא Abreva, המכילה Docosanol 10% ונמכרת בארצות הברית ללא מרשם.

היא עשויה לקצר במידה מתונה את משך ההתפרצות, במיוחד כשמשתמשים בה כבר בתחילת העקצוץ.

יש גם משחות אנטי־ויראליות במרשם, כמו אציקלוביר ופנציקלוביר.

אפשר להשתמש בתכשיר פשוט על בסיס פטרולאטום כדי לשמור על לחות הפצע, למנוע סדקים ולהקל על תחושת היובש. הוא לא מטפל בנגיף עצמו, אבל יכול להקל על אי־הנוחות.

ומה לגבי דרכים טבעיות?

אני אוהבת לבחון גם פתרונות פשוטים שיכולים להקל על הגוף, אבל חשוב להבחין בין דברים שמרגיעים את העור לבין טיפולים שהוכחו כיעילים נגד הנגיף.

קומפרס קר יכול להקל על הכאב, הצריבה והנפיחות. אפשר להניח בעדינות מטלית נקייה וקרירה על האזור לכמה דקות.

אלוורה עשויה להרגיע עור מגורה, אבל אין מספיק הוכחות שהיא מקצרת התפרצות של הרפס בשפתיים. אם משתמשים בה, כדאי לבחור תכשיר עדין ללא בישום ולהפסיק אם מופיע גירוי.

מליסה רפואית (Lemon Balm) היא צמח שנחקר בהקשר של הרפס. קיימים מחקרים קטנים על תכשירים מקומיים המכילים תמצית מליסה, אך הראיות עדיין מוגבלות, ולכן אי אפשר להבטיח שהיא תקצר את ההתפרצות.

ליזין (L-Lysine) הוא חומצת אמינו שנמכרת גם כתוסף תזונה. יש אנשים שמשתמשים בו כדי לנסות למנוע התפרצויות, אבל המחקרים אינם חד־משמעיים ואין כיום הוכחה מספקת ליעילותו.

אני פחות ממליצה על ניסיונות לייבש את הפצע באמצעות אלכוהול, לימון, שום, משחת שיניים או שמנים אתריים מרוכזים. העור באזור השפתיים עדין מאוד, וחומרים כאלה עלולים לגרום לגירוי ואפילו לכוויות.

מה לא כדאי לעשות בזמן התפרצות?

הרפס מדבק, במיוחד כאשר מופיעות שלפוחיות, אבל הנגיף עלול לעבור גם כשאין פצע נראה לעין.

בזמן התפרצות כדאי להימנע מנשיקות, ממין אוראלי ומשיתוף שפתונים, כלי אוכל או מגבות שנגעו באזור הנגוע.

חשוב לא לפוצץ את השלפוחיות ולא לקלף את הגלד. כדאי גם לשטוף ידיים אחרי מגע באזור ולהימנע מנגיעה בעיניים.

יש להיזהר במיוחד ממגע עם תינוקות ועם אנשים שמערכת החיסון שלהם מוחלשת.

כמה זמן לוקח להרפס להחלים?

ברוב המקרים הרפס בשפתיים חולף מעצמו בתוך שבוע עד שבועיים, ולעיתים ההחלמה נמשכת מעט יותר.

השלפוחיות מתייבשות בהדרגה, נוצר גלד והעור מחלים.

אם הפצע לא מחלים בתוך כשבועיים, אם ההתפרצות קשה במיוחד או אם היא חוזרת לעיתים קרובות, כדאי לפנות לרופא.

חשוב במיוחד להיבדק במהירות אם מופיעים פצעים ליד העין, כאב בעין, אודם בעין או שינוי בראייה. הרפס באזור העין עלול להיות מסוכן ודורש טיפול רפואי דחוף.

לסיום

הרפס הוא אחד מאותם נגיפים שיכולים להישאר איתנו במשך שנים, אבל זה לא אומר שאין מה לעשות.

אפשר ללמוד לזהות את הסימנים המוקדמים, להבין מה מעורר את ההתפרצויות האישיות שלנו ולבחור בטיפול מתאים בזמן.

בעיניי, הדבר החשוב הוא לא לחכות עד שהפצע מתפתח במלואו. מי שסובל מהרפס חוזר יכול להתייעץ עם הרופא מראש ולדאוג שיהיה לו טיפול זמין כבר בתחילת העקצוץ.

וכמו בהרבה נושאים שקשורים לבריאות, גם כאן כדאי להכיר את הגוף, להקשיב לסימנים הקטנים שלו ולדעת מתי טיפול פשוט בבית מספיק ומתי צריך עזרה רפואית.

באהבה,
נורית רוזנבלט
OrOrgani

המידע בכתבה נועד להעשרה ואינו מחליף ייעוץ רפואי אישי.

נפגשים גם כאן    האתר · הבלוג · YouTube · Instagram · פייסבוק · Threads · Medium · Substack