האם מוצרים מבושמים עלולים להזיק לבריאות? מה חשוב לדעת על בישום בקוסמטיקה, בנרות ובמוצרי הבית

אנחנו אוהבות ריחות נעימים.

קרם גוף שמשאיר אחריו ניחוח פרחוני, שמפו שהריח שלו נשאר בשיער, כביסה שמריחה מניקיון ונר ריחני שממלא את הבית בתחושה חמימה.

ריח נעים יכול לעורר זיכרונות, להשפיע על מצב הרוח ולהפוך פעולות יומיומיות לחוויה מהנה.

אבל האם עצרתן פעם לחשוב מה בעצם יוצר את הריחות האלה?

כשאנחנו מריחות מוצר קוסמטי, נר או מרכך כביסה, אנחנו בדרך כלל מתייחסות לריח כחלק מהאיכות של המוצר.

אם הוא מריח טוב, אנחנו עשויות להרגיש שהוא נקי, מפנק או איכותי יותר.

אבל מבחינה כימית, ריח נעים אינו מעיד בהכרח על בטיחות המוצר, בדיוק כפי שריח חזק אינו מוכיח שהוא מזיק.

כדי להבין את הנושא, כדאי להכיר את הרכיבים שמאחורי המילה Fragrance, את ההבדל בין בישום טבעי לסינתטי ואת ההשפעות האפשריות של חשיפה לחומרי ריח על העור ועל דרכי הנשימה.

מה באמת מסתתר מאחורי המילים Fragrance ו־Parfum?

כשאנחנו מסתכלות על רשימת הרכיבים של מוצר קוסמטי, אנחנו רגילות לראות שמות של חומרים שונים.

מים, גליצרין, שמנים, חומרים משמרים ורכיבים פעילים.

אבל לעיתים מופיעה ברשימה מילה אחת בלבד:

Fragrance או Parfum.

המילים האלה מתייחסות בדרך כלל לתערובת בישום ולא בהכרח לרכיב כימי יחיד.

תערובת כזאת יכולה להכיל כמה חומרי ריח ולעיתים עשרות רכיבים שונים.

בחלק מהפורמולות היא עשויה להיות מורכבת אף יותר.

בארצות הברית, לפי כללי סימון הקוסמטיקה, ניתן במקרים מסוימים לציין תערובת בישום בשם הכולל Fragrance בלי לפרט כל אחד ממרכיביה בנפרד.

אחת הסיבות לכך היא ההגנה על נוסחאות מסחריות.

עם זאת, חשוב להבין שהכללים משתנים בין מדינות.

באיחוד האירופי, למשל, קיימות דרישות לסימון נפרד של אלרגני בישום מסוימים כאשר הם עוברים ריכוזים שנקבעו בתקנות.

לכן המילה Fragrance אינה אומרת לנו בהכרח מהו ההרכב המלא של תערובת הריח.

אבל היא גם אינה הוכחה לכך שהמוצר מכיל חומרים מסוכנים.

הבטיחות תלויה ברכיבים הספציפיים, בריכוזים שלהם, באופן השימוש ובמידת החשיפה.

למה בכלל מוסיפים בישום למוצרי טיפוח?

לבישום יש כמה תפקידים.

הראשון הוא כמובן חוויית השימוש.

ריח נעים יכול להפוך מריחת קרם או חפיפת שיער לפעולה שאנחנו נהנות ממנה יותר.

התפקיד השני הוא להסוות ריחות טבעיים של חומרי הגלם.

חלק מהרכיבים שמשמשים בקוסמטיקה אינם בעלי ריח נעים במיוחד, גם כשהם איכותיים ובטוחים לשימוש.

בישום יכול לעזור ליצור ריח אחיד ומוכר למוצר.

בנוסף, ריח הוא חלק מהזהות של מותגים רבים.

אבל מבחינה ביולוגית, העור אינו זקוק לבישום כדי לשמור על לחות, לתמוך במחסום ההגנה שלו או ליהנות מפעילותם של רכיבים קוסמטיים אחרים.

בישום יכול לשפר את חוויית השימוש, אבל הוא אינו רכיב חיוני לבריאות העור.

האם בישום יכול לגרום לאלרגיה בעור?

כן.

זהו אחד הנושאים המבוססים ביותר מבחינה רפואית בתחום חומרי הריח.

רכיבי בישום מסוימים מוכרים כגורמים אפשריים לאלרגיה ממגע, שנקראת Allergic Contact Dermatitis.

מדובר בתגובה של מערכת החיסון לחומר שהעור פיתח כלפיו רגישות.

התסמינים יכולים לכלול אודם, גרד, יובש, קילוף ולעיתים פריחה או שלפוחיות.

חשוב להבחין בין שני מצבים.

גירוי בעור — Irritant Contact Dermatitis

תגובה שיכולה להופיע כאשר חומר מסוים פוגע במחסום העור או מגרה אותו, גם ללא אלרגיה.

אלרגיה ממגע — Allergic Contact Dermatitis

תגובה חיסונית שמתפתחת בעקבות רגישות לחומר מסוים.

לא כל תגובה לקרם מבושם היא אלרגיה.

אבל כאשר מופיעה תגובה חוזרת למוצרים מבושמים, כדאי לשקול בירור אצל רופא עור.

במקרים מסוימים ניתן לבצע בדיקות מטלית — Patch Tests — כדי לזהות אלרגנים ספציפיים.

האם אפשר לפתח אלרגיה למוצר שהשתמשנו בו במשך שנים?

כן.

זו נקודה מעניינת במיוחד.

לפעמים אנחנו משתמשות באותו מוצר במשך תקופה ארוכה בלי שום בעיה, ויום אחד מתחילות להופיע תגובות בעור.

רגישות אלרגית יכולה להתפתח לאחר חשיפות חוזרות, גם אם המוצר היה נסבל בעבר.

אבל חשוב לא להסיק שכל גירוי חדש נובע מהבישום.

ייתכן שהפורמולה השתנתה, שמחסום העור נפגע או שקיים גורם אחר.

אם מתפתחת תגובה, כדאי להפסיק להשתמש במוצר החשוד ולפנות לייעוץ רפואי אם התסמינים נמשכים.

מה הם פתלטים ולמה מדברים עליהם בהקשר של בישום?

פתלטים הם קבוצה של תרכובות כימיות שמשמשות בתעשיות שונות.

חלק מהפתלטים שימשו או משמשים בתערובות בישום כממסים או כחומרים שעוזרים לייצב את הפורמולה.

אחד החומרים שנדונו בהקשר של בשמים וקוסמטיקה הוא Diethyl Phthalate, או DEP.

חשוב להבין שלא כל הפתלטים זהים.

לחומרים שונים במשפחה הזאת יש תכונות, שימושים ופרופילי סיכון שונים.

חלק מהפתלטים נקשרו במחקרים להשפעות על מערכת הרבייה והמערכת ההורמונלית, והוטלו עליהם הגבלות רגולטוריות.

אבל אי אפשר להסיק מכך שכל מוצר מבושם מכיל פתלטים, או שכל הפתלטים גורמים לאותן השפעות.

גם הראיות לגבי הסיכון משימוש רגיל במוצרים שמכילים DEP אינן זהות לראיות לגבי פתלטים אחרים.

לכן חשוב להימנע מהכללה של משפחה כימית שלמה.

אם הנושא מטריד אתכן, אפשר לבחור מוצרים שהיצרן מצהיר על היעדר פתלטים, תוך הבנה שהצהרה כזאת אינה מדד כולל לבטיחות המוצר.

האם חומרי ריח יכולים להשפיע על המערכת ההורמונלית?

יש חומרים כימיים שנחקרים בשל יכולתם להשפיע על פעילות הורמונלית.

הם מכונים לעיתים Endocrine-Disrupting Chemicals — חומרים בעלי פוטנציאל לשיבוש פעילות המערכת האנדוקרינית.

אבל חשוב מאוד להבחין בין ממצאים במעבדה, מחקרים בבעלי חיים וראיות להשפעה בריאותית בבני אדם ברמות החשיפה המקובלות.

עצם העובדה שחומר מסוים הראה פעילות הורמונלית בתנאי ניסוי אינה מוכיחה שמוצר קוסמטי המכיל אותו גורם להפרעה הורמונלית אצל המשתמשות.

הסיכון תלוי במינון, בדרך החשיפה, במשך החשיפה ובתכונות החומר.

לכן אין כיום בסיס מדעי לקבוע שכל מוצר מבושם משבש הורמונים.

מצד שני, יש בהחלט הצדקה להמשך מחקר ולפיקוח על חומרים שלגביהם עולים חששות מבוססים.

מה הם מושקים סינתטיים?

מושק הוא שם שמתאר משפחה של ניחוחות המשמשים בעולם הבישום.

בעבר נעשה שימוש גם במקורות מן החי, אך כיום תעשיית הבישום משתמשת בעיקר בחומרי ריח סינתטיים.

יש כמה קבוצות שונות של מושקים סינתטיים.

חלקם נחקרו בשל העמידות שלהם בסביבה והאפשרות להצטברותם ברקמות של בעלי חיים ובמערכות אקולוגיות.

אבל לא כל המושקים הסינתטיים מתנהגים באותה צורה.

חלק מהחומרים הוותיקים הוגבלו או הוחלפו, ונעשה שימוש גם בתרכובות בעלות תכונות שונות.

לכן חשוב לבדוק כל חומר לגופו ולא להסיק שכל ניחוח מושק הוא בהכרח מסוכן.

ומה קורה כשאנחנו נושמות ריחות בבית?

עד עכשיו דיברנו בעיקר על מוצרים שבאים במגע עם העור.

אבל יש גם חשיפה דרך האוויר שאנחנו נושמות.

נרות ריחניים, מפזרי ריח, תרסיסי חדר, מוצרי ניקוי ומוצרי כביסה יכולים לשחרר לאוויר תרכובות נדיפות.

חלק מהן משתייכות לקבוצה שנקראת Volatile Organic Compounds — או בקיצור VOCs.

מדובר בקבוצה רחבה מאוד של חומרים שמתאדים בטמפרטורות רגילות.

אבל חשוב לדעת שלא כל VOC הוא חומר מסוכן, ולא כל תרכובת נדיפה גורמת לאותה השפעה בריאותית.

הסיכון תלוי בזהות החומר, בריכוזו באוויר, במשך החשיפה ובתנאי האוורור.

בחלק מהמקרים, מוצרי ריח יכולים גם להשתתף בתגובות כימיות עם מזהמים אחרים באוויר וליצור תרכובות נוספות.

זו אחת הסיבות שחוקרים מתעניינים בהשפעת מוצרי בישום על איכות האוויר בתוך מבנים.

האם נרות ריחניים יכולים להזיק?

נרות ריחניים יוצרים אווירה נעימה, אבל חשוב לזכור שהם משלבים שני מקורות אפשריים לפליטות לאוויר.

האחד הוא חומרי הריח.

השני הוא תהליך הבעירה.

שריפת נרות יכולה לשחרר חלקיקים וחומרים נוספים, בהתאם לסוג הנר, הפתיל, איכות הבעירה ותנאי האוורור.

אבל אין הצדקה לקבוע שכל שימוש בנר ריחני מסוכן לבריאות.

רמת החשיפה משתנה מאוד בין מצבים.

נר אחד בחדר מאוורר אינו דומה לשימוש ממושך בנרות רבים בחלל קטן וסגור.

אם אתן אוהבות נרות, כדאי להשתמש בהם במתינות, לדאוג לאוורור ולהימנע מבעירה שיוצרת עשן נראה לעין.

האם מפזרי ריח ומטהרי אוויר באמת מטהרים את האוויר?

למרות השם, מוצרי ריח רבים אינם מסלקים מזהמים מהאוויר.

הם בעיקר מוסיפים ניחוח, ולעיתים מסווים ריחות קיימים.

יש מוצרים שמכילים גם רכיבים לנטרול ריחות, אבל עצם הוספת הבושם אינה הופכת את האוויר לנקי יותר.

אם בבית יש ריח לא נעים, כדאי קודם לזהות את המקור שלו.

לחות, עובש, אשפה, בישול או בעיית אוורור אינם נפתרים בהכרח באמצעות הוספת ריח חזק.

לעיתים פתיחת חלונות, הפעלת אוורור מתאים, ניקוי מקור הריח או שימוש בסינון אוויר יעיל הם פתרונות מועילים יותר.

בעיניי, בית נקי לא חייב להריח כמו בושם.

לפעמים דווקא היעדר ריח חזק הוא הדבר הנעים ביותר.

האם מוצרי ריח יכולים לגרום לכאבי ראש או להחמיר אסתמה?

אצל חלק מהאנשים, חשיפה לריחות חזקים עלולה לעורר תסמינים.

למשל, כאבי ראש, תחושת בחילה, גירוי באף או בגרון ולעיתים החמרה של תסמינים נשימתיים.

אנשים שסובלים ממיגרנות עשויים לדווח על ריחות מסוימים כגורם שמעורר התקף.

גם אנשים עם אסתמה או רגישות בדרכי הנשימה יכולים להיות מושפעים ממוצרי ריח מסוימים.

אבל חשוב להבחין בין תגובה לריח לבין אלרגיה כימית מוכחת.

לא כל כאב ראש בעקבות ריח חזק נובע מתגובה אלרגית.

והעובדה שריח מסוים מפריע לאדם אחד אינה אומרת שהוא מסוכן באותה מידה לכולם.

אם אתן מבחינות שריחות מסוימים גורמים לכן לתסמינים, כדאי לצמצם את החשיפה ולברר את הנושא במקרה הצורך.

האם רכיבי בישום יכולים להיספג דרך העור?

כן, חלק מחומרי הריח יכולים לחדור לשכבות העור, וחלקם עשויים להיספג גם למחזור הדם.

אבל כאן חשוב לי להדגיש נקודה מדעית משמעותית.

ספיגה דרך העור אינה זהה לרעילות.

העור הוא מחסום ביולוגי מורכב.

מידת החדירה של חומר תלויה בגודל המולקולה, במסיסות שלה, בריכוז, בפורמולה, באזור הגוף ובמצב מחסום העור.

חומרים שונים מתנהגים בדרכים שונות.

גם כאשר חומר נספג, אין פירוש הדבר שהוא בהכרח גורם לנזק.

הגוף מסוגל לפרק ולהפריש חומרים רבים.

לכן השאלה החשובה אינה רק אם חומר יכול לחדור לעור, אלא מהי מידת החשיפה ומה ידוע על בטיחותו ברמות האלה.

האם בישום טבעי בטוח יותר מבישום סינתטי?

זו אחת התפיסות הנפוצות ביותר בעולם הטיפוח.

אנחנו נוטות לחשוב שאם חומר מגיע מפרח, מפרי או מצמח, הוא בהכרח עדין ובריא יותר.

אבל מבחינה כימית, מקור טבעי אינו מבטיח בטיחות.

שמנים אתריים ותמציות צמחיות יכולים להכיל מולקולות ריח פעילות מאוד.

חלק מהן מוכרות כאלרגנים אפשריים.

למשל, Limonene ו־Linalool הם רכיבי ריח שנמצאים באופן טבעי בצמחים שונים, אך יכולים להופיע גם בתערובות בישום.

כאשר חלק מהתרכובות האלה מתחמצנות, תוצרי החמצון שלהן עשויים להיות בעלי פוטנציאל אלרגני מוגבר.

שמנים אתריים מסוימים עלולים גם לגרום לגירוי, ובמקרים מסוימים לתגובות פוטוטוקסיות כאשר הם באים במגע עם העור לפני חשיפה לשמש.

לכן לא הייתי ממליצה להחליף באופן אוטומטי בישום סינתטי בשמנים אתריים מתוך הנחה שהם בטוחים יותר.

מה שקובע אינו רק אם החומר טבעי או סינתטי, אלא מהו החומר, באיזה ריכוז משתמשים בו ועד כמה הוא מתאים לעור ולמצב הבריאותי שלנו.

מה ההבדל בין Fragrance-Free לבין Unscented?

זה הבדל שכדאי להכיר כשבוחרים מוצרי טיפוח.

Fragrance-Free — ללא בישום

בדרך כלל מציין שהמוצר לא נוסח עם רכיבי בישום שנועדו להעניק לו ניחוח.

עם זאת, המונח אינו מבטיח שלמוצר אין ריח טבעי מחומרי הגלם, או שהוא לא יגרום לאלרגיה מסיבה אחרת.

Unscented — ללא ריח מורגש

מוצר כזה עשוי להכיל חומרי ריח שמטרתם להסוות את הריח של רכיבים אחרים.

לכן מוצר שמוגדר Unscented אינו בהכרח נטול רכיבי בישום.

אם יש לכן עור רגיש או אלרגיה ידועה לחומרי ריח, כדאי להעדיף מוצרים שמסומנים Fragrance-Free ולבדוק גם את רשימת הרכיבים.

חשוב לדעת שגם המונחים האלה אינם תמיד מוגדרים או נאכפים באותו אופן בכל שוק.

למי כדאי במיוחד לשקול מוצרים ללא בישום?

לא כל אחת חייבת להימנע ממוצרים מבושמים.

יש נשים שמשתמשות בהם במשך שנים בלי לחוות גירוי או תגובה כלשהי.

אבל יש מצבים שבהם בחירה במוצרים ללא בישום עשויה להיות מועילה במיוחד.

למשל, כאשר העור רגיש מאוד, כאשר קיימת אקזמה, כאשר מחסום העור פגוע או כאשר יש אלרגיה ידועה לרכיבי בישום.

גם לאחר טיפולים מסוימים בעור, שבהם הוא רגיש יותר, לעיתים עדיף להשתמש במוצרים עדינים ללא בישום.

במצבים כאלה כדאי להתאים את שגרת הטיפוח להנחיות של רופא העור.

איך אפשר להפחית חשיפה מיותרת לחומרי ריח?

אני לא חושבת שצריך להפוך את הבית לסביבה נטולת כל ניחוח.

אבל כן כדאי להיות מודעות לכמות מוצרי הריח שאנחנו משתמשות בהם.

לפעמים אנחנו לא שמות לב כמה מקורות בישום קיימים סביבנו.

שמפו, מרכך, קרם גוף, דאודורנט, בושם, אבקת כביסה, מרכך כביסה, תרסיס ניקוי, מפזר ריח ונר ריחני.

כל מוצר בנפרד אולי נראה שולי, אבל יחד הם יוצרים סביבה עשירה מאוד בניחוחות.

אם אנחנו רוצות לצמצם חשיפה, אפשר להתחיל בכמה הרגלים פשוטים.

לבחור מוצרי טיפוח ללא בישום כשאין בו צורך

במיוחד במוצרים שנשארים על העור במשך שעות, אם יש נטייה לרגישות.

להפחית שימוש במטהרי אוויר

לא כל חדר צריך להיות מבושם במשך כל היום.

לאוורר את הבית

אוורור מתאים יכול לסייע בהפחתת הצטברות של מזהמים מסוימים באוויר הפנימי, בהתאם לתנאי הסביבה.

לבחור מוצרי כביסה שמתאימים לעור

אם יש גרד או גירוי לאחר לבישת בגדים מכובסים, כדאי לשקול מעבר למוצרי כביסה ללא בישום.

לשים לב לתגובות הגוף

אם מוצר מסוים גורם לגרד, לצריבה, לכאב ראש או לתסמינים נשימתיים, כדאי להפסיק להשתמש בו ולברר את הסיבה במידת הצורך.

האם מוצר שמריח חזק הוא בהכרח פחות בריא?

לא בהכרח.

עוצמת הריח אינה מדד מדעי אמין לרעילות.

יש חומרים שאפשר להריח בריכוזים נמוכים מאוד, ויש חומרים שעלולים להיות מזיקים גם בלי שיהיה להם ריח מורגש.

בנוסף, עוצמת הריח שאנחנו חוות תלויה בחוש הריח האישי שלנו ובהרכב התערובת.

לכן אי אפשר לקבוע שמוצר שמריח חזק הוא בהכרח מסוכן, או שמוצר כמעט חסר ריח הוא בהכרח בטוח.

אבל כאשר אנחנו בוחרות מוצרי טיפוח, כדאי לשאול אם הבישום באמת נחוץ לנו.

אם המטרה היא להעניק לחות, לתמוך במחסום העור או לטפל ביובש, אפשר לעיתים להשיג אותה גם בלי להוסיף ניחוח משמעותי.

הגישה שלנו ב־OrOrgani

ב־OrOrgani אנחנו מאמינים שמוצר טיפוח צריך להיבחן קודם כול לפי הפורמולה שלו ולפי ההתאמה שלו לצורכי העור.

ריח נעים יכול להיות חלק מחוויית השימוש, אבל הוא אינו המדד העיקרי לאיכות.

אני אוהבת להסתכל על רשימת הרכיבים ולנסות להבין מה כל רכיב עושה.

האם הוא מסייע בשמירה על לחות?

האם הוא תומך במחסום ההגנה של העור?

האם הוא מתאים לעור רגיש?

והאם יש בו רכיבים שאינם חיוניים למטרה שלשמה נועד המוצר?

אני גם מאמינה שלא צריך לפחד מכימיה.

כל חומר, טבעי או סינתטי, הוא חומר כימי.

השאלה אינה אם מוצר מכיל כימיקלים, אלא אילו חומרים הוא מכיל, מה ידוע על בטיחותם וכיצד משתמשים בהם.

בעיניי, צרכנות נבונה מתחילה בידע ולא בפחד.

לסיכום: ריח נעים הוא חוויה, לא הוכחה לבטיחות

מוצרי בישום הם חלק מהחיים שלנו.

הם נמצאים בקוסמטיקה, במוצרי שיער, בכביסה, בנרות ובמוצרי הבית.

חלק מרכיבי הבישום יכולים לגרום לאלרגיה או לגירוי בעור, ומוצרי ריח מסוימים יכולים להשפיע על איכות האוויר או לעורר תסמינים אצל אנשים רגישים.

אבל חשוב להימנע מהכללות.

לא כל חומר בישום מסוכן, לא כל רכיב סינתטי מזיק, ולא כל שמן אתרי טבעי בטוח יותר.

הדרך הנכונה היא להכיר את הרכיבים, להבין את הצרכים של העור ולבחור מוצרים בצורה מודעת.

אני מאמינה שמוצר טוב לא חייב להריח חזק כדי להיות איכותי. לפעמים דווקא הפורמולה, המרקם והתחושה שהמוצר משאיר על העור חשובים הרבה יותר מהניחוח שלו.

אפשר ליהנות מריחות נעימים.

ואפשר גם לבחור מדי פעם בפחות בישום.

לא מתוך פחד, אלא מתוך הבנה של מה שאנחנו מורחות על העור ומה שאנחנו מכניסות לסביבה הביתית שלנו.

באהבה,
נורית
OrOrgani

באהבה,
נורית רוזנבלט
OrOrgani

נפגשים גם כאן    האתר · הבלוג · YouTube · Instagram · פייסבוק · Threads · Medium · Substack