מה קורה לגוף שלנו כשאנחנו מפסיקים לאכול מזון אולטרה־מעובד לאורך שנים?

כבר הרבה שנים שאני מקדישה תשומת לב למה שאני אוכלת.

אני אוהבת אוכל פשוט, ירקות, פירות, קטניות, אגוזים ומזונות שאני יכולה לזהות ולהבין ממה הם עשויים.

אני משתדלת לאכול פירות וירקות עם הקליפה כשהיא אכילה ומתאימה לכך, ולשלב הרבה סיבים בתפריט היומי שלי.

עם השנים הבנתי שהשאלה החשובה היא לא רק כמה אנחנו אוכלים, אלא גם מאילו מזונות מורכבת התזונה שלנו.

מה ההבדל בין אוכל טבעי לאוכל אולטרה־מעובד?

חשוב קודם להבין שלא כל עיבוד מזון הוא דבר שלילי.

גם בישול, הקפאה, ייבוש, פסטור וטחינה הם סוגים של עיבוד.

ירקות קפואים, קטניות משומרות ללא תוספות מיותרות, יוגורט טבעי ודגים משומרים יכולים להשתלב בתזונה בריאה.

לעומת זאת, מזון אולטרה־מעובד הוא בדרך כלל מוצר תעשייתי שמכיל שילובים של רכיבים שעברו עיבוד נרחב, ולעיתים גם חומרי טעם, צבע, ממתיקים, מתחלבים ותוספים אחרים.

אבל עצם הנוכחות של תוסף מזון אינה מוכיחה שהמוצר מזיק. צריך להסתכל על ההרכב התזונתי הכולל ועל דפוס האכילה.

מה המחקרים מראים?

מחקרים גדולים מצאו קשר בין צריכה גבוהה של מזון אולטרה־מעובד לבין סיכון מוגבר למספר בעיות בריאותיות, ובהן מחלות לב וכלי דם, סוכרת מסוג 2 והשמנה.

חלק מהמחקרים מצאו גם קשר לתמותה מוקדמת.

עם זאת, רבים מהמחקרים הם תצפיתיים, ולכן הם אינם מוכיחים שכל מזון אולטרה־מעובד גורם ישירות למחלה.

מה שאנחנו כן יודעים הוא שתזונה שמבוססת על ירקות, פירות, קטניות, אגוזים ומזונות עשירים בסיבים קשורה בדרך כלל לתוצאות בריאותיות טובות יותר.

למה הסיבים כל כך חשובים?

סיבים תזונתיים נמצאים במזונות צמחיים כמו ירקות, פירות, קטניות, אגוזים ודגנים מלאים.

חלק מהסיבים משמשים מזון לחיידקי המעי, שיכולים לייצר מהם חומצות שומן קצרות שרשרת.

לחומרים האלה יש תפקידים חשובים בפעילות המעי ובתהליכים מטבוליים וחיסוניים.

סיבים גם יכולים לתרום לתחושת שובע, לסייע לפעילות תקינה של מערכת העיכול ולתמוך באיזון רמות הסוכר והכולסטרול, בהתאם לסוג הסיב.

חשוב כמובן לשתות מספיק מים, במיוחד כשמגדילים את צריכת הסיבים.

מה לגבי סוכר ושומן?

כשאנחנו מפחיתים מזונות עתירי סוכר מוסף ושומן רווי, ומחליפים אותם במזונות עשירים בסיבים ובשומנים בלתי רוויים, אנחנו עשויים לשפר את איכות התזונה.

אבל לא כל שומן הוא מזיק, ולא כל סוכר שמופיע במזון דומה מבחינה תזונתית.

יש הבדל בין סוכר מוסף במשקה ממותק לבין הסוכרים שנמצאים בפרי שלם שמכיל גם מים, סיבים ורכיבים נוספים.

האם אכילה נקייה יכולה להשפיע גם על העור?

לתזונה יש קשר לבריאות העור, אבל הקשר מורכב.

מזונות עשירים בוויטמינים, מינרלים, חלבון ושומנים חיוניים מספקים לגוף רכיבים הדרושים לתפקוד התקין של העור.

קיימות גם עדויות לכך שתזונה בעלת עומס גליקמי נמוך עשויה לסייע לחלק מהאנשים שסובלים מאקנה.

אבל אין הוכחה שתזונה מסוימת יכולה למנוע את כל בעיות העור או לעצור את תהליך ההזדקנות שלו.

ומה לגבי ההשפעה המצטברת לאורך שנים?

בעיניי, זה החלק המעניין ביותר.

אנחנו רגילים לחפש תוצאה מהירה. שינוי במשקל, שיפור בעיכול או תחושה טובה יותר בתוך כמה ימים.

אבל ההשפעה החשובה של התזונה עשויה להיות דווקא מצטברת.

דפוסי אכילה לאורך שנים קשורים לסיכון למחלות כרוניות, לבריאות הלב, לתפקוד מערכת העיכול ולשמירה על מסת גוף והרכב גוף תקינים.

אנחנו לא יכולים להבטיח לעצמנו שלא נחלה, אבל בהחלט יכולים לבחור הרגלים שתומכים בבריאות שלנו.

ההמלצה היומית שלי

אני לא חושבת שצריך להפוך את האוכל למקור של פחד.

גם לא צריך להרגיש אשמה בגלל ארוחה אחת שלא הייתה מושלמת.

מה שחשוב הוא מה שאנחנו עושים ברוב הימים, במשך שנים.

אני מעדיפה אוכל פשוט, מגוון, עשיר בסיבים וכמה שפחות אולטרה־מעובד, לא בגלל שאני חושבת שכל חומר סינתטי הוא רעל, אלא משום שזה דפוס אכילה שמאפשר לי לקבל הרבה רכיבים תזונתיים ממזון שלם.

ולפעמים, הדרך הטובה ביותר לשמור על הבריאות היא לא להוסיף עוד תוסף או עוד מוצר יקר, אלא פשוט לחזור לאוכל בסיסי וטוב.

נורית רוזנבלט

באהבה,
נורית רוזנבלט
OrOrgani

נפגשים גם כאן    האתר · הבלוג · YouTube · Instagram · פייסבוק · Threads · Medium · Substack