התשובה הגיעה רק למחרת בבוקר.

הילדה ראתה אותה כשפקחה את עיניה, עוד לפני שקמה מן המיטה. במשך הלילה התעוררה פעמיים והציצה במסך שהניחה על השידה. בשתי הפעמים לא הייתה שם הודעה חדשה, והיא חזרה לישון בתחושה לא נעימה, כאילו שכחה לעשות משהו חשוב.

עכשיו הופיעו על המסך ארבע מילים.

בסדר. תעשי מה שבא לך.

היא קראה אותן שוב.

לא היה בהן שום דבר מעליב. חברתה לא כתבה שהיא כועסת, לא האשימה אותה ולא ביקשה שתשנה את דעתה. ובכל זאת, הילדה הרגישה שמשהו במשפט הזה שונה מכל מה שחברתה נהגה לכתוב לה.