ההודעה האחרונה הגיעה מעט לפני חצות.

תביאי מחר חולצה שחורה. בלי ציורים. ואם יש לך משהו יפה לשיער, תביאי גם.

הילדה כבר הייתה במיטה. המחברת הכחולה הייתה מונחת על השידה, פתוחה בעמוד שבו הפסיקה לכתוב, והאור הקטן שליד המיטה עדיין דלק. היא קראה את ההודעה וחייכה. החברה החדשה שלה הייתה נלהבת כל כך מן הרעיון, עד שבמשך הערב שלחה עוד ועוד הודעות, תמונות והצעות. הן החליטו להצטלם בחצר האחורית של בית הספר, ליד הקיר הבהיר, אבל לא הצליחו להסכים כיצד בדיוק צריכות להיראות.

ומה נעשה עם הפנים? שאלה הילדה.

אני אביא דברים. אל תדאגי.

היא הניחה את המסך המבריק על השידה וניסתה להירדם.