עמדתי במסדרון גם אחרי שהילד חזר למיטתו.

שמעתי את דלת חדרו נסגרת, את צעדיה של האישה מתרחקים ואת הברז שנפתח לרגע בחדר הרחצה.

הכרתי את כל הצלילים האלה. במשך שנים ידעתי לזהות מי קם בלילה רק לפי חריקת הרצפה. יכולתי לדעת אם אחד הילדים מחפש מים, אם מישהו חלם חלום רע או אם בן זוגי ניגש לבדוק שהדלת נעולה.

ועכשיו, כששמעתי את בני קורא ״אמא״, הסתובבתי אליו לפני שהספקתי לחשוב.

אבל לא אני הייתי זו שענתה.

נכנסתי לחדר השינה.

🔒

הפרק הזה הוא חלק מהספר המלא

«המסע אל הנצח» מאת נורית רוזנבלט

תשלום חד־פעמי של $7.99 — גישה לכל החיים, בלי מנוי ובלי תשלומים נוספים.
אחרי התשלום, התחברו לאתר עם אותו אימייל שבו שילמתם — וכל הפרקים ייפתחו עבורכם אוטומטית.

לקניית הספר — $7.99

כבר קניתי — להתחברות