״חכי לי!״ קראתי אל הציפור.

היא כבר הספיקה להיעלם בין הענפים, וכעבור רגע חזרה ונחתה על ענף נמוך.

״סליחה,״ אמרה.

״את יודעת, יש יתרונות לכנפיים. אבל אני עדיין צריכה להשתמש ברגליים שלי.״

״אשתדל לזכור.״

״כדאי. אחרת תגיעי לעץ שלך ותגלי שאיבדת אותי בדרך.״