המעבר החזיר אותנו אל עיר התודעות בשעה שלא הצלחתי לקבוע אם היא בוקר או ערב. מעל הגגות השתרע אור חיוור, ובין הבניינים נעו דמויות שקופות למחצה, כל אחת שקועה בענייניה. אחרי עמק ההסכמה, שבו נדמה היה שמחשבותיהם של התושבים נשזרות זו בזו, העיר נראתה לי שקטה להפליא.

סהר הלך לפנינו, אוחז במפה שקיבלנו מאחדה. מדי פעם פתח אותה, בחן את הסימנים והחזיר אותה אל בין קפלי בגדיו, כאילו חשש שמשהו ישתנה בה אם יסיר ממנה את עיניו לזמן רב מדי.

״אתה לא סומך עליה?״ שאלתי.

״על אחדה?״

״על המפה.״

״אני סומך על מה שראיתי. אני עדיין לא יודע על מה שלא הראו לנו.״

🔒

הפרק הזה הוא חלק מהספר המלא

«המסע אל הנצח» מאת נורית רוזנבלט

תשלום חד־פעמי של $7.99 — גישה לכל החיים, בלי מנוי ובלי תשלומים נוספים.
אחרי התשלום, התחברו לאתר עם אותו אימייל שבו שילמתם — וכל הפרקים ייפתחו עבורכם אוטומטית.

לקניית הספר — $7.99

כבר קניתי — להתחברות