הסתובבנו וחזרנו אל התחנה.

עמדנו מולה בלי לזוז. הקול האחרון ששמענו עדיין הדהד בתוכי.

״יש כאן מישהו שמנסה לפתוח את המעבר. אבל אנחנו לא יודעים את מי הוא מתכוון להעביר.״

איש מאיתנו לא דיבר. אפילו נעמה, שמיהרה בדרך כלל לבדוק כל תופעה בלתי מוכרת, השאירה את לוח הבדיקה מונח לצדה.

הבטתי בשני החלונות הצרים שבחזית התחנה. לפני רגע נראו לי כמו עיניים עצומות. עכשיו היה נדמה שמישהו עומד מאחוריהם ומתבונן בנו.

״מי דיבר?״ שאל סהר לבסוף.

🔒

הפרק הזה הוא חלק מהספר המלא

«המסע אל הנצח» מאת נורית רוזנבלט

תשלום חד־פעמי של $7.99 — גישה לכל החיים, בלי מנוי ובלי תשלומים נוספים.
אחרי התשלום, התחברו לאתר עם אותו אימייל שבו שילמתם — וכל הפרקים ייפתחו עבורכם אוטומטית.

לקניית הספר — $7.99

כבר קניתי — להתחברות