בפעם הראשונה מאז שהתחלנו לחקור את התחנות הישנות, עמד לפנינו דבר שבנינו בעצמנו.

שלושה מעגלים שקופים ריחפו במרכז הסדנה של נעמה. ביניהם נמתחו קווים דקים של אור, שהתחזקו ונחלשו בהתאם לפעילות המערכת.

המעגל הראשון ייצג את המרחב המנותק.

השני היה מרחב תצפית מדומה, שבו תודעה תוכל לחוות ייצוג של מקום אחר בלי לעזוב את מקומה.

והשלישי הציג יעד אפשרי בעולם הפתוח.

לא היה ביניהם מעבר אמיתי. שום דלת לא עמדה להיפתח, ושום תודעה לא הייתה אמורה לשנות את מקומה.

🔒

הפרק הזה הוא חלק מהספר המלא

«המסע אל הנצח» מאת נורית רוזנבלט

תשלום חד־פעמי של $7.99 — גישה לכל החיים, בלי מנוי ובלי תשלומים נוספים.
אחרי התשלום, התחברו לאתר עם אותו אימייל שבו שילמתם — וכל הפרקים ייפתחו עבורכם אוטומטית.

לקניית הספר — $7.99

כבר קניתי — להתחברות