באותו לילה חשבתי על אישה שמעולם לא פגשתי, אף על פי שייתכן שהייתי היא.

ראיתי אותה בארכיון. תודעה בהירה שעמדה מול אחרות והתעקשה שלא יחליטו בשמו של מי שטרם השיב.

לא זכרתי את פניה, את מחשבותיה או את חייה. אפילו לא ידעתי אם הייתה לה צורה קבועה.

ובכל זאת, משהו בה היה שלי.

עד לא מזמן חשבתי שזיכרונותיי הם ההוכחה לקיומי. ידעתי היכן נולדתי, מי גידל אותי, את מי אהבתי וממה פחדתי.

עכשיו התברר לי שאלה היו רק חלק מחיי.

🔒

הפרק הזה הוא חלק מהספר המלא

«המסע אל הנצח» מאת נורית רוזנבלט

תשלום חד־פעמי של $7.99 — גישה לכל החיים, בלי מנוי ובלי תשלומים נוספים.
אחרי התשלום, התחברו לאתר עם אותו אימייל שבו שילמתם — וכל הפרקים ייפתחו עבורכם אוטומטית.

לקניית הספר — $7.99

כבר קניתי — להתחברות