בבוקר מצאתי את ליארה בגינה.

היא ישבה מתחת לעץ התאנה, זרועה הפצועה מונחת על כרית קטנה. לפניה עמדה קערת פירות שלא נגעה בה.

״את אמורה לנוח,״ אמרתי.

״אני נחה.״

״אדרה אמרה שאת צריכה להישאר במיטה.״

״אדרה אמרה שלא אאמץ את הזרוע. את המיטה הוספת בעצמך.״

🔒

הפרק הזה הוא חלק מהספר המלא

«המסע אל הנצח» מאת נורית רוזנבלט

תשלום חד־פעמי של $7.99 — גישה לכל החיים, בלי מנוי ובלי תשלומים נוספים.
אחרי התשלום, התחברו לאתר עם אותו אימייל שבו שילמתם — וכל הפרקים ייפתחו עבורכם אוטומטית.

לקניית הספר — $7.99

כבר קניתי — להתחברות