בבוקר שבו עמדנו לפתוח את הגבול, ירד גשם.

טיפות דקות הצטברו בקצות העלים ונשרו אל האדמה. עמדתי ליד החלון והקשבתי להן. חשבתי על השביעי, הנמצא במרחק צעדים אחדים מאיתנו, אך עדיין מופרד מן העולם בקיר שאינו מאפשר לו לעבור.

תהיתי אם הוא שומע את הגשם כפי שאני שומעת אותו. אם הוא מסוגל להבחין בין טיפה הנופלת על אבן לבין טיפה הנספגת באדמה.

נעמה נכנסה לחדר ובידה לוח קטן.

״אנחנו מוכנות,״ אמרה.

הסתובבתי אליה.

🔒

הפרק הזה הוא חלק מהספר המלא

«המסע אל הנצח» מאת נורית רוזנבלט

תשלום חד־פעמי של $7.99 — גישה לכל החיים, בלי מנוי ובלי תשלומים נוספים.
אחרי התשלום, התחברו לאתר עם אותו אימייל שבו שילמתם — וכל הפרקים ייפתחו עבורכם אוטומטית.

לקניית הספר — $7.99

כבר קניתי — להתחברות