הצליל האחרון נעלם, אבל משהו ממנו נשאר בתוכי.

ריחפתי מעל העמק, מביטה בנהר שהתפתל בין הגבעות. המקום היה יפהפה, ובכל זאת לא הצלחתי להשתחרר מן התחושה שכבר הייתי בו.

לא זכרתי מתי.

היו בחיי מקומות שהכרתי שנים, ובכל זאת נראו לי זרים כשחזרתי אליהם. והיו מקומות שראיתי לראשונה והרגשתי בהם בבית, עוד לפני שידעתי להסביר מדוע.

אבל כאן היה משהו אחר.

לא זיהיתי את העמק.

🔒

הפרק הזה הוא חלק מהספר המלא

«המסע אל הנצח» מאת נורית רוזנבלט

תשלום חד־פעמי של $7.99 — גישה לכל החיים, בלי מנוי ובלי תשלומים נוספים.
אחרי התשלום, התחברו לאתר עם אותו אימייל שבו שילמתם — וכל הפרקים ייפתחו עבורכם אוטומטית.

לקניית הספר — $7.99

כבר קניתי — להתחברות