כמה ימים אחרי שחזרתי מההפלגה, יצאתי להליכה בשכונה שלי.

בחרתי במסלול הקבוע.

הלכתי ברחובות האלה פעמים רבות כל כך, שכמעט לא הייתי צריכה לחשוב לאן אני הולכת. הרגליים שלי כבר ידעו מתי לפנות, באיזה צד של הכביש יש יותר צל והיכן נמצאת המאפייה הקטנה שנהגתי לבקר בה לפעמים בשעות הבוקר.

אהבתי לעבור ליד המאפייה הזאת.

בימים מסוימים ריח הלחם הטרי הגיע עד המדרכה עוד לפני שראיתי את החנות. מבעד לחלון יכולתי לראות מגשים מסודרים מאחורי הזכוכית.

אבל באותו בוקר החלון היה חשוך.

🔒

הפרק הזה הוא חלק מהספר המלא

«מחשבות שבדרך» מאת נורית רוזנבלט

תשלום חד־פעמי של $5.99 — גישה לכל החיים, בלי מנוי ובלי תשלומים נוספים.
אחרי התשלום, התחברו לאתר עם אותו אימייל שבו שילמתם — וכל הפרקים ייפתחו עבורכם אוטומטית.

לקניית הספר — $5.99

כבר קניתי — להתחברות