הירידה אל המערה החלה בגרם מדרגות צר שנחצב בסלע.

המדריכה הלכה בראש הקבוצה כשהיא נושאת פנס, ואנחנו הלכנו אחריה בטור. בכל כמה צעדים אור היום שמאחורינו הלך ונחלש.

הנחתי את ידי על הקיר.

האבן הייתה קרירה ולחה. באוויר עמד ריח של אדמה ומינרלים, וקול צעדינו נשמע כאילו הוא נישא למרחק גדול מכפי שהיה אמור.

“תיזהרו במדרגות,” קראה המדריכה.

הבטתי למטה.

🔒

הפרק הזה הוא חלק מהספר המלא

«מחשבות שבדרך» מאת נורית רוזנבלט

תשלום חד־פעמי של $5.99 — גישה לכל החיים, בלי מנוי ובלי תשלומים נוספים.
אחרי התשלום, התחברו לאתר עם אותו אימייל שבו שילמתם — וכל הפרקים ייפתחו עבורכם אוטומטית.

לקניית הספר — $5.99

כבר קניתי — להתחברות