התעוררתי בשלוש ושבע דקות לפנות בוקר.

הייתי בחדר מלון בעיר זרה, שבה אפילו קולות הרחוב לא היו מוכרים לי. שום דבר מיוחד לא העיר אותי. לא רעש פתאומי ולא חלום מטריד. פשוט פקחתי את עיניי, כאילו חלק כלשהו בתוכי החליט ששלוש שעות שינה מספיקות לעת עתה.

החדר היה חשוך כמעט לגמרי. פס אור צר חדר מבעד לווילונות, ואי שם למטה חלפה מכונית ברחוב הריק.

הסתובבתי לצד השני, סידרתי את הכרית ועצמתי את עיניי.

כעבור כמה שניות נזכרתי במשהו שהטריד אותי כמה ימים קודם לכן.

זה היה עניין קטן יחסית, שכבר חשבתי עליו והנחתי בצד. במהלך היום הוא נראה לי פשוט למדי להתמודדות. אבל עכשיו המוח שלי בחן אותו במסירות של חוקר שזה עתה גילה ראיה חדשה.

🔒

הפרק הזה הוא חלק מהספר המלא

«מחשבות שבדרך» מאת נורית רוזנבלט

תשלום חד־פעמי של $5.99 — גישה לכל החיים, בלי מנוי ובלי תשלומים נוספים.
אחרי התשלום, התחברו לאתר עם אותו אימייל שבו שילמתם — וכל הפרקים ייפתחו עבורכם אוטומטית.

לקניית הספר — $5.99

כבר קניתי — להתחברות