ניסיתי להיזכר בקולו של בני כשהוא קורא לי מן החדר.

לא בקולו כשהוא בוכה או צוחק. דווקא בקריאה הרגילה, זו שהייתה נשמעת עשרות פעמים ביום, לפעמים גם כשעמדתי במרחק שני צעדים ממנו.

״אמא!״

יכולתי לשמוע את המילה במחשבתי, אבל משהו בצליל חמק ממני. האם היה מושך את ההברה הראשונה? האם קולו היה עולה בסוף, כאילו כל בקשה היא שאלה?

ניסיתי שוב.

לא הצלחתי.

🔒

This chapter is part of the complete book

“The Journey to Eternity” by Nurit Rozenblat

One-time payment of $7.99 — lifetime access. No subscription, no renewals.
After checkout, sign in on the site with the same email address you used to pay, and every chapter will open for you automatically.

Buy the book — $7.99

I already bought it — Sign in