כשהתעוררתי למחרת, המחשבה הראשונה שעלתה בי הייתה שמעולם לא ידעתי באמת מתי התחילו חיי.

עד אתמול הייתי בטוחה שנולדתי ביום מסוים, במקום מסוים, לאישה שהפכה לאמי ולאיש שהיה אבי. ידעתי היכן גדלתי, זכרתי את הבית הראשון, את קולות הילדות, את האנשים שליוו אותי ואת אלה שכבר אינם.

ועכשיו התברר לי שכל אלה היו אולי רק תחילתו של פרק אחד בקיום ארוך הרבה יותר.

לא ידעתי כיצד להרגיש.

האם עליי לשמוח על כך שהמוות אינו בהכרח סופי עבורי? האם עליי לפחד מן האפשרות שחייתי חיים שלמים שאינני זוכרת? ואולי הדבר המוזר ביותר היה שהידיעה הזאת לא שינתה את האופן שבו אהבתי את משפחתי.

ילדיי עדיין היו ילדיי.

🔒

This chapter is part of the complete book

“The Journey to Eternity” by Nurit Rozenblat

One-time payment of $7.99 — lifetime access. No subscription, no renewals.
After checkout, sign in on the site with the same email address you used to pay, and every chapter will open for you automatically.

Buy the book — $7.99

I already bought it — Sign in