ביום שבו החלטתי לשוב אל העולם שממנו באתי, התעוררתי לפני עלות השחר.

שכבתי בעיניים פקוחות והקשבתי לרוח שנעה בין העצים שמחוץ לחלון. במשך הלילה ניסיתי לדמיין את הרגע שבו אעמוד שוב במקום שהכרתי, אך בכל פעם שחשבתי על החזרה, עלו בי דווקא דברים שלא התכוונתי לחשוב עליהם.

שולחן ארוחת בוקר שלא פיניתי.

זוג נעליים שהושאר ליד הדלת.

קול שקרא לי מחדר אחר בבית.

לא ידעתי מדוע דווקא הדברים האלה חזרו אליי. אולי מפני שבזמן שחייתי שם לא ייחסתי להם חשיבות. הם היו חלק מן החיים עצמם, ואיש אינו עוצר בכל פעם שדלת נפתחת או נסגרת כדי לחשוב שיום אחד יתגעגע גם לקול הזה.

🔒

This chapter is part of the complete book

“The Journey to Eternity” by Nurit Rozenblat

One-time payment of $7.99 — lifetime access. No subscription, no renewals.
After checkout, sign in on the site with the same email address you used to pay, and every chapter will open for you automatically.

Buy the book — $7.99

I already bought it — Sign in