בתי ביקשה שניפגש למחרת, בשעה ארבע אחר הצהריים.

היא בחרה בבית קפה קטן, לא רחוק מן המקום שבו גרנו פעם.

כשקראתי את ההודעה, הבנתי שאינה רוצה שאגיע אל ביתה. אולי חששה ממני, אולי לא האמינה לי, ואולי פשוט רצתה להיות במקום שממנו תוכל לקום וללכת בכל רגע.

לא שאלתי.

כתבתי שאגיע.

אחר כך נשארתי לשבת מול המתקן הקטן, עד שהאור בחדר השתנה והבנתי שכבר עבר זמן רב.

🔒

This chapter is part of the complete book

“The Journey to Eternity” by Nurit Rozenblat

One-time payment of $7.99 — lifetime access. No subscription, no renewals.
After checkout, sign in on the site with the same email address you used to pay, and every chapter will open for you automatically.

Buy the book — $7.99

I already bought it — Sign in