זה קרה בוקר אחד, כשהאונייה חלפה סמוך לחוף שמעולם לא ראיתי קודם.

עמדתי על הסיפון עם הקפה שלי והתבוננתי ברצועת יבשה צרה שהלכה והתגלתה מתוך ערפל הבוקר. בתים קטנים עמדו סמוך למים, כביש התפתל ביניהם, וכמה סירות דיג היו קשורות למזח עץ.

לא היה במקום הזה שום דבר יוצא דופן במיוחד.

לא אנדרטה מפורסמת, לא נוף עוצר נשימה, שום דבר שהיה גורם בהכרח למטייל לעצור ולצלם.

ובכל זאת, לא הצלחתי להסיר ממנו את מבטי.

משהו בבתים האלה, בכביש השקט ובאור הבוקר החיוור הרגיש לי מוכר.

🔒

This chapter is part of the complete book

“Thoughts Along the Way” by Nurit Rozenblat

One-time payment of $5.99 — lifetime access. No subscription, no renewals.
After checkout, sign in on the site with the same email address you used to pay, and every chapter will open for you automatically.

Buy the book — $5.99

I already bought it — Sign in