כמה ימים אחרי שחזרתי מההפלגה, יצאתי להליכה בשכונה שלי.

בחרתי במסלול הקבוע.

הלכתי ברחובות האלה פעמים רבות כל כך, שכמעט לא הייתי צריכה לחשוב לאן אני הולכת. הרגליים שלי כבר ידעו מתי לפנות, באיזה צד של הכביש יש יותר צל והיכן נמצאת המאפייה הקטנה שנהגתי לבקר בה לפעמים בשעות הבוקר.

אהבתי לעבור ליד המאפייה הזאת.

בימים מסוימים ריח הלחם הטרי הגיע עד המדרכה עוד לפני שראיתי את החנות. מבעד לחלון יכולתי לראות מגשים מסודרים מאחורי הזכוכית.

אבל באותו בוקר החלון היה חשוך.

🔒

This chapter is part of the complete book

“Thoughts Along the Way” by Nurit Rozenblat

One-time payment of $5.99 — lifetime access. No subscription, no renewals.
After checkout, sign in on the site with the same email address you used to pay, and every chapter will open for you automatically.

Buy the book — $5.99

I already bought it — Sign in