למה ריח הגוף שלנו משתנה עם הגיל? ומה הקשר להורמונים ולעור?

מגזין עור ובריאות

יש ריחות שאנחנו מזהות מיד. ריח של בושם אהוב, כביסה נקייה, גשם ראשון או בית שמזכיר לנו ילדות.

אבל האם ידעתן שגם לגוף שלנו יש ריח שמשתנה לאורך החיים?

לפעמים אנחנו מבחינות שהדאודורנט שעבד מצוין במשך שנים כבר לא נותן את אותה תוצאה. לפעמים הזיעה מריחה אחרת, גם כשלא שינינו דבר בתזונה או בהרגלי ההיגיינה שלנו.

ולפעמים אנחנו בכלל לא שמות לב לשינוי, עד שמישהו אחר מזכיר אותו.

אז למה זה קורה? האם באמת יש דבר כזה ריח גוף שמאפיין גיל מסוים? והאם אפשר להשפיע עליו?

קודם כול, הזיעה עצמה כמעט לא מריחה

זה אולי נשמע מפתיע, אבל הזיעה שמופרשת מבלוטות הזיעה האקריניות שלנו מורכבת בעיקר ממים וממלחים, ובדרך כלל אין לה ריח חזק.

הריח שאנחנו מזהות נוצר בעיקר כאשר חיידקים שחיים באופן טבעי על העור מפרקים חומרים שמופרשים מהגוף.

באזורים כמו בתי השחי והמפשעות פועלות גם בלוטות זיעה אפוקריניות, שמפרישות נוזל המכיל רכיבים שחיידקי העור יכולים לפרק לתרכובות בעלות ריח.

לכן, שתי נשים יכולות להזיע באותה מידה, אבל ריח הגוף שלהן יהיה שונה לחלוטין.

ההבדל קשור בין היתר להרכב ההפרשות, לחיידקי העור, לגנטיקה ולסביבה שבה אנחנו נמצאות.

האם באמת קיים ריח גוף שקשור להזדקנות?

כן. מחקרים מצאו שהרכב החומרים הנדיפים הנפלטים מהעור עשוי להשתנות עם הגיל.

אחד החומרים שנחקרו בהקשר הזה נקרא 2-נוננאל (2-Nonenal).

זו תרכובת שנוצרת בתהליכי חמצון של שומנים מסוימים בעור, והיא עשויה לתרום לריח המתואר לעיתים כשומני, עשבוני או מעט מעופש.

במחקר קטן שפורסם בשנת 2001 נמצא שהתרכובת הייתה ניתנת לזיהוי בדגימות ריח של משתתפים מעל גיל 40, בעוד שבקבוצות הצעירות יותר היא לא זוהתה באותה שיטה.

אבל חשוב להבין מה המחקר הזה לא אומר.

הוא לא מוכיח שכל אדם מעל גיל 40 מפתח ריח מסוים, וגם לא שריח הגוף של אנשים מבוגרים הוא בהכרח חזק או לא נעים יותר.

למעשה, מחקרים אחרים מצאו שאנשים מסוגלים לזהות הבדלים בין ריחות גוף של קבוצות גיל שונות, אך לא בהכרח דירגו ריח גוף של מבוגרים כבלתי נעים יותר.

כלומר, יש שינוי בהרכב הריח, אבל זה לא אומר שמשהו בגוף שלנו נעשה פחות נקי.

ומה הקשר לגיל המעבר?

בתקופת הפרימנופאוזה והמנופאוזה רמות ההורמונים משתנות, והדבר עשוי להשפיע גם על הזעה ועל תחושת חום הגוף.

גלי חום והזעות לילה יכולים לגרום לנו להזיע בתדירות גבוהה יותר, גם כשמזג האוויר נעים.

כשהעור נשאר לח לאורך זמן, חיידקי העור מקבלים תנאים שונים לפעילותם, ולכן לעיתים גם ריח הגוף משתנה.

שינויים הורמונליים עשויים להשפיע גם על הפרשות העור ועל סביבת העור, אבל הקשר המדויק בין גיל המעבר לבין ריח גוף מסוים עדיין אינו מבוסס מספיק במחקר.

לכן, אם אנחנו מרגישות שריח הגוף השתנה סביב גיל 50, ייתכן שיש קשר לשינויים ההורמונליים, אך זו אינה בהכרח הסיבה היחידה.

חיידקי העור שלנו משתנים לאורך החיים

על פני העור שלנו חיים מיליארדי מיקרואורגניזמים, ובהם חיידקים ופטריות.

יחד הם יוצרים את המיקרוביום של העור.

הרכב המיקרוביום מושפע מגורמים רבים: גיל, הורמונים, רמת הלחות, אזור הגוף, שימוש במוצרי טיפוח, תרופות ואפילו האקלים שבו אנחנו חיות.

כאשר האיזון בין אוכלוסיות החיידקים משתנה, גם החומרים שהם מייצרים עשויים להשתנות.

זו אחת הסיבות לכך שריח הגוף אינו דבר קבוע.

הוא יכול להשתנות אפילו בין עונות השנה.

האם גם מה שאנחנו אוכלות משפיע על הריח?

בהחלט.

שום, בצל, אלכוהול ותבלינים מסוימים יכולים להשפיע על ריח הנשימה ולעיתים גם על ריח הגוף.

חלק מהחומרים שאנחנו צורכות עוברים פירוק בגוף, ותוצריהם עשויים להיפלט דרך הנשימה, השתן או הזיעה.

גם שינויים משמעותיים בתזונה יכולים להשפיע על הריח.

למשל, בתקופות של צום ממושך או תזונה דלה מאוד בפחמימות, הגוף עשוי לייצר יותר גופי קטון, ואחד מהם, אצטון, יכול לגרום לריח פירותי או דמוי מסיר לק בנשימה.

עם זאת, אין צורך להימנע ממזונות בריאים רק בגלל החשש שהם ישפיעו על ריח הגוף. ברוב המקרים מדובר בהשפעה זמנית.

למה לפעמים אנחנו מריחות אחרת דווקא אחרי מקלחת?

לפעמים הסיבה נמצאת במוצרים שאנחנו משתמשות בהם.

סבון מבושם, קרם גוף, דאודורנט ובושם יכולים להתערבב עם הריח הטבעי של העור.

גם חומרי כביסה ומרככי כביסה משאירים על הבגדים חומרים ריחניים, שבשילוב עם חום הגוף והזיעה יכולים ליצור ריח שונה מזה שאנחנו מכירות.

במקרים אחרים, בגדים שלא התייבשו היטב או בדים סינתטיים ששומרים על שאריות זיעה וחיידקים יכולים להיות המקור לריח.

לכן, לפני שמחליפים את כל מוצרי הטיפוח, כדאי לבדוק אם הריח מגיע מהעור עצמו או דווקא מהבגדים.

האם דאודורנט ואנטיפרספירנט עושים את אותו הדבר?

לא בדיוק.

דאודורנט מיועד בעיקר להפחית או להסוות ריח גוף. הוא עשוי להכיל רכיבים אנטי־מיקרוביאליים, חומרים מנטרלי ריח או בישום.

אנטיפרספירנט מיועד להפחית את כמות הזיעה שמגיעה לפני העור, בדרך כלל באמצעות מלחים של אלומיניום שיוצרים חסימה זמנית בצינוריות בלוטות הזיעה.

יש מוצרים שמשלבים בין שתי הפעולות.

אם הבעיה המרכזית היא ריח, ייתכן שדאודורנט מתאים יספיק. אם קיימת גם הזעה מרובה, אנטיפרספירנט עשוי לעזור יותר.

האם מקלחות תכופות יותר יפתרו את הבעיה?

לא בהכרח.

שמירה על ניקיון הגוף חשובה, אבל רחצה מוגזמת בסבונים חזקים עלולה לייבש את העור ולפגוע במחסום ההגנה הטבעי שלו.

כאשר העור מגורה ויבש, אנחנו עלולות להרגיש צורך להשתמש בעוד ועוד מוצרים, אף שהבעיה אינה בהכרח קשורה לחוסר ניקיון.

אני מעדיפה גישה פשוטה: ניקוי עדין, ייבוש טוב של אזורים שבהם מצטברת לחות ובחירה במוצרים שמתאימים לעור.

לפעמים פחות בישום ויותר התאמה לצרכים האמיתיים של הגוף עושים עבודה טובה יותר.

מה אפשר לעשות כדי לשמור על ריח גוף נעים?

יש כמה הרגלים שיכולים לעזור:

• לנקות בעדינות את בתי השחי ואזורים שבהם מצטברת זיעה, בלי לשפשף את העור באגרסיביות.
• לייבש היטב את העור אחרי מקלחת, במיוחד בקפלי הגוף.
• להחליף בגדים אחרי הזעה משמעותית, ולאפשר לבדים להתייבש לחלוטין אחרי כביסה.
• לבחור דאודורנט או אנטיפרספירנט שמתאים לצורך האישי, ולא רק לפי הריח שלו.
• להעדיף בגדים מאווררים כשחם, ולבדוק אילו בדים שומרים פחות על ריחות.
• לשים לב לשינויים בתזונה, בתרופות ובתוספי התזונה, אם ריח הגוף השתנה לאחרונה.

מתי שינוי בריח הגוף מצריך בדיקה רפואית?

ברוב המקרים שינוי קל והדרגתי בריח הגוף אינו מעיד על בעיה רפואית.

אבל אם מופיע ריח חריג וחדש שנמשך לאורך זמן, במיוחד אם הוא מלווה בהזעה מוגברת, חום, ירידה לא מוסברת במשקל או תסמינים נוספים, כדאי לברר את הסיבה.

מחלות מסוימות, תרופות, זיהומים והפרעות מטבוליות יכולים להשפיע על ריח הגוף או הנשימה.

למשל, ריח פירותי חריג מהנשימה שמלווה בצמא קיצוני, בחילות, הקאות או נשימה מהירה עלול להיות סימן למצב רפואי דחוף, במיוחד אצל אנשים עם סוכרת.

לא כל שינוי בריח מצדיק דאגה, אבל שינוי משמעותי ובלתי מוסבר בהחלט ראוי לתשומת לב.

ולסיום — ריח הגוף שלנו הוא לא מדד לניקיון

אני חושבת שחשוב לדבר על הנושא הזה דווקא משום שלא תמיד נעים לנו להעלות אותו.

אנחנו רגילות לקשר ריח גוף להיגיינה, אבל המציאות מורכבת הרבה יותר.

הריח הטבעי שלנו מושפע מהגנטיקה, מהעור, מהחיידקים שחיים עליו, מההורמונים ומהתהליכים שמתרחשים בגוף לאורך החיים.

הוא יכול להשתנות גם כשאנחנו שומרות בדיוק על אותם הרגלי ניקיון וטיפוח.

בעיניי, ההבנה הזאת חשובה יותר מכל הבטחה של דאודורנט שיחזיק 72 שעות.

כי הגוף שלנו אינו נשאר אותו הדבר בגיל 20, 40 או 60.

גם הריח שלו יכול להשתנות.

וזה לא בהכרח סימן לכך שמשהו לא בסדר. לפעמים זו פשוט עוד דרך שבה הגוף שלנו מספר לנו שהוא משתנה.

מגזין עור ובריאות | OrOrgani

נפגשים גם כאן    האתר · הבלוג · YouTube · Instagram · פייסבוק · Threads · Medium · Substack