מכשיר רטט לכפות הרגליים: האם הוא באמת משפר את זרימת הדם ומפחית נפיחות?

אחרי טיסה ארוכה, יום שלם בעמידה או שעות של ישיבה מול המחשב, רבות מאיתנו מכירות את התחושה הזאת.

כפות הרגליים כבדות, הקרסוליים מעט נפוחים, הנעליים שהיו נוחות בבוקר מתחילות ללחוץ, וכל מה שמתחשק לנו הוא לחלוץ אותן ולהרים את הרגליים.

לפעמים התחושה נעלמת לאחר מנוחה קצרה, ולפעמים היא חוזרת כמעט בכל ערב.

בשנים האחרונות הפכו מכשירי הרטט לכפות הרגליים לפופולריים יותר. הם מבטיחים להמריץ את זרימת הדם, להפחית תחושת כבדות ולעזור לרגליים להתאושש אחרי יום ארוך.

אבל האם רטט באמת יכול להשפיע על מחזור הדם? האם הוא מסייע לניקוז לימפתי? והאם עשר דקות ביום מספיקות כדי להרגיש שינוי?

כדי להבין את התשובות, כדאי להכיר קודם את הדרך שבה הדם והנוזלים חוזרים מכפות הרגליים אל מרכז הגוף.

למה כפות הרגליים והקרסוליים נוטים להתנפח?

כפות הרגליים נמצאות בחלק הנמוך ביותר של הגוף כאשר אנחנו עומדות או יושבות.

כוח הכבידה משפיע על הלחץ בכלי הדם ברגליים, ולכן מערכת מחזור הדם צריכה לפעול כדי להחזיר את הדם מהגפיים התחתונות אל הלב.

העורקים מובילים דם מהלב אל הרקמות, ואילו הוורידים מחזירים אותו בחזרה.

בוורידי הרגליים קיימים שסתומים שמסייעים למנוע זרימה לאחור.

אבל יש עוד מנגנון חשוב במיוחד: שרירי השוקיים.

שרירי השוקיים — המשאבה שעוזרת לדם לחזור ללב

כאשר אנחנו הולכות, שרירי השוקיים מתכווצים ומשתחררים.

ההתכווצויות האלה מפעילות לחץ על הוורידים העמוקים ברגליים ומסייעות להזרים את הדם לכיוון הלב.

המנגנון הזה נקרא Calf Muscle Pump — משאבת שרירי השוקיים.

אפשר לחשוב עליו כעל מערכת עזר למחזור הדם.

בכל צעד שאנחנו עושות, השרירים משתתפים בהנעת הדם.

אבל כאשר אנחנו יושבות במשך שעות בלי להזיז את הרגליים, פעילות המשאבה פוחתת.

כתוצאה מכך, הלחץ הוורידי ברגליים עלול לעלות, ונוזלים עשויים להצטבר ברקמות.

התופעה הזאת נקראת בצקת תלויה — Dependent Edema — כאשר היא קשורה להשפעת כוח הכבידה.

זו אחת הסיבות לכך שאחרי טיסה ארוכה או יום ממושך בישיבה, אנחנו עשויות להבחין בנפיחות בקרסוליים.

ומה הקשר למערכת הלימפה?

מלבד מערכת הדם, בגוף קיימת גם מערכת הלימפה.

אחד מתפקידיה הוא לאסוף עודפי נוזלים וחלבונים מהמרווחים שבין התאים ולהחזיר אותם בהמשך למחזור הדם.

בניגוד למחזור הדם, למערכת הלימפה אין משאבה מרכזית כמו הלב.

זרימת הלימפה מסתייעת בין היתר בהתכווצויות של כלי הלימפה עצמם, בתנועת השרירים, בשינויים בלחץ במהלך הנשימה ובפעילות הגוף.

לכן תנועה יכולה לתמוך גם בהחזרת נוזלים דרך מערכת הלימפה.

אבל חשוב להבחין בין בצקת שנובעת מישיבה ממושכת לבין לימפאדמה — מצב רפואי שבו קיימת הפרעה בתפקוד מערכת הלימפה.

אלה אינם בהכרח אותם מצבים, והטיפול בהם יכול להיות שונה.

מה קורה בגוף כשאנחנו יושבות במשך שעות?

כאשר אנחנו יושבות ללא תנועה ממושכת, פעילות שרירי השוקיים פוחתת.

הדם הוורידי חוזר פחות ביעילות לעומת מצב שבו אנחנו הולכות ומפעילות את השרירים.

אצל חלק מהאנשים הדבר עשוי לתרום להצטברות נוזלים זמנית בכפות הרגליים ובקרסוליים.

גם עמידה ממושכת ללא תנועה יכולה לגרום לתופעה דומה.

למעשה, לפעמים עמידה סטטית מעמיסה על מערכת הוורידים יותר מהליכה, משום שהשרירים אינם מתכווצים בקצב שמסייע להחזרת הדם.

חום סביבתי יכול גם הוא לתרום לנפיחות, בין היתר בגלל התרחבות כלי דם.

לכן בימים חמים, אחרי שעות בחוץ או לאחר עמידה ממושכת, אנחנו עשויות להרגיש שהרגליים כבדות ונפוחות יותר.

עם זאת, נפיחות ברגליים יכולה להיגרם גם מתרופות וממצבים רפואיים שונים, ולכן לא כדאי להניח שכל נפיחות נובעת מחוסר תנועה.

איך פועל מכשיר רטט לכפות הרגליים?

מכשירי רטט לכפות הרגליים מגיעים בכמה צורות.

חלקם הם משטחים שעליהם מניחים את כפות הרגליים בזמן ישיבה.

אחרים הם מכשירי עיסוי שמשלבים רטט עם לחץ מכני או תנועות עיסוי.

יש גם פלטפורמות רטט המיועדות לעמידה, שפועלות בצורה שונה ממכשירי עיסוי קטנים לכפות הרגליים.

הרעיון המשותף הוא העברת תנודות מכניות לרקמות.

בהתאם לתדירות הרטט, לעוצמה ולמבנה המכשיר, התנודות עשויות לגרום לתגובות שונות בשרירים ובכלי הדם.

בחלק מהמקרים רטט יכול לעורר פעילות שרירית מסוימת או להשפיע על זרימת הדם המקומית.

אבל חשוב להבין שלא כל מכשיר רטט פועל באותה דרך.

וגם לא כל מכשיר גורם להתכווצות שרירים משמעותית.

לכן אי אפשר להניח שכל משטח רוטט מחקה את פעולת ההליכה או את משאבת השוקיים באותה יעילות.

האם רטט באמת משפר את זרימת הדם?

יש מחקרים שבדקו את ההשפעה של רטט מכני על זרימת הדם.

בחלק מהמחקרים נמצאו שינויים זמניים במדדים של זרימת דם מקומית לאחר חשיפה לרטט.

עם זאת, התוצאות משתנות בהתאם לסוג המכשיר, לתדירות הרטט, לעוצמה, למשך הטיפול ולאוכלוסייה שנבדקה.

חלק גדול מהמחקרים נערך באמצעות פלטפורמות רטט לכל הגוף או ציוד מחקרי ייעודי.

לכן לא ניתן להסיק מהם באופן אוטומטי שכל מכשיר רטט ביתי לכפות הרגליים ישפר את זרימת הדם באותה מידה.

בנוסף, שיפור זמני במדד של זרימת דם אינו בהכרח הוכחה לשיפור ארוך טווח בבריאות כלי הדם.

המשמעות היא שרטט עשוי להשפיע על זרימת הדם בתנאים מסוימים, אבל עדיין אין מספיק ראיות כדי להציג מכשירי רטט ביתיים כטיפול מוכח בבעיות מחזור הדם.

האם מכשיר רטט יכול להפחית נפיחות בכפות הרגליים?

זו אחת השאלות החשובות ביותר.

אם הנפיחות נגרמת בעיקר משהייה ממושכת ללא תנועה, פעילות שרירים, הליכה והרמת רגליים יכולות לסייע בהפחתתה.

לגבי מכשירי רטט, יש מחקרים שבדקו השפעות על זרימת הדם ועל מדדים הקשורים לתפקוד כלי הדם.

אבל הראיות לכך שמכשירי רטט ביתיים מפחיתים באופן עקבי ומשמעותי בצקת בקרסוליים עדיין מוגבלות.

ייתכן שחלק מהאנשים ירגישו הקלה בתחושת הכבדות או אי־הנוחות לאחר שימוש.

אבל תחושת הקלה אינה בהכרח הוכחה לכך שכמות הנוזלים ברקמות פחתה.

לכן כדאי לראות במכשיר אפשרות לנוחות ולהרפיה, ולא תחליף לטיפול רפואי כאשר קיימת נפיחות משמעותית או מתמשכת.

האם רטט מסייע לניקוז לימפתי?

תנועה ופעילות שרירים משתתפות במנגנונים שמסייעים לזרימת הלימפה.

מכאן נולד הרעיון שרטט עשוי לתמוך בתהליכים האלה.

אבל חשוב להבחין בין הסבר פיזיולוגי אפשרי לבין יעילות שהוכחה במחקרים קליניים.

נכון להיום, אין ראיות חזקות שמאפשרות לקבוע שמכשירי רטט ביתיים לכפות הרגליים מבצעים ניקוז לימפתי יעיל או מטפלים בלימפאדמה.

לימפאדמה היא מצב רפואי שדורש הערכה וטיפול מותאמים.

הטיפול עשוי לכלול טיפול דחיסה, תרגילים וטכניקות נוספות בהתאם להמלצת אנשי מקצוע.

מכשיר רטט אינו תחליף לטיפולים האלה.

למה לפעמים אנחנו מרגישות הקלה מיד לאחר שימוש ברטט?

גם כאשר אין הוכחה להפחתה משמעותית של בצקת, רטט או עיסוי יכולים ליצור תחושת נוחות.

הגירוי המכני מפעיל קולטנים תחושתיים בעור וברקמות.

הדבר עשוי להשפיע על תפיסת המגע ועל תחושת אי־הנוחות.

בנוסף, ישיבה רגועה במשך כמה דקות, הפחתת עומס מכפות הרגליים והפסקה מפעילות ממושכת עשויות לתרום לתחושת ההקלה.

לכן אפשר בהחלט ליהנות ממכשיר רטט גם בלי לייחס לו השפעות רפואיות שלא הוכחו.

לפעמים עצם ההזדמנות לעצור, לשבת ולתת לרגליים מנוחה היא חלק מהחוויה.

האם עשר דקות ביום מספיקות?

מכשירי רטט רבים מיועדים לשימוש קצר יחסית.

בחלקם קיימות תוכניות של כעשר דקות, ובאחרים משכי שימוש שונים.

אבל אין כיום כלל רפואי מבוסס שלפיו עשר דקות הן משך הזמן האידיאלי לשיפור זרימת הדם או להפחתת נפיחות בכפות הרגליים.

משך השימוש צריך להתאים להוראות היצרן, לסוג המכשיר ולמצב הבריאותי.

אם משתמשים במכשיר לצורך נוחות בלבד, כדאי להתחיל בהדרגה ולשים לב לתחושה.

אין צורך להעלות את העוצמה או להאריך את משך השימוש מתוך הנחה שיותר רטט יביא בהכרח לתוצאה טובה יותר.

איך להשתמש במכשיר רטט לכפות הרגליים בצורה נכונה?

אם אתן בריאות בדרך כלל, אין לכן נפיחות בלתי מוסברת או מצב רפואי שמגביל שימוש במכשיר, אפשר לשקול שימוש בהתאם להוראות היצרן.

כדאי להתחיל בצורה פשוטה.

שלב ראשון: ישיבה נוחה

שבו על כיסא יציב והניחו את כפות הרגליים על המכשיר בהתאם להוראות.

שמרו על תנוחה נוחה וללא לחץ מיותר על הברכיים והקרסוליים.

שלב שני: התחילו בעוצמה נמוכה

אין צורך להתחיל בעוצמה הגבוהה ביותר.

בדקו כיצד הגוף מגיב לרטט.

שלב שלישי: הקפידו על משך השימוש המומלץ

השתמשו במכשיר בהתאם להוראות היצרן.

אל תאריכו את משך הפעולה מעבר להמלצות מתוך רצון להשיג תוצאה מהירה יותר.

שלב רביעי: שלבו תנועה עדינה

אם מצבכן מאפשר זאת, אפשר לבצע לאחר מכן תנועות קרסוליים או לצאת להליכה קצרה.

שלב חמישי: תנו לרגליים מנוחה

אם יש תחושת כבדות לאחר יום ממושך, הרמת הרגליים לזמן קצר עשויה לסייע בהפחתת נפיחות שתלויה בכוח הכבידה.

חשוב להפסיק את השימוש אם מופיעים כאב, סחרחורת, נימול חריג או החמרה בנפיחות.

האם עדיף להשתמש במכשיר רטט או פשוט ללכת?

אם המטרה היא להפעיל את משאבת שרירי השוקיים ולתמוך בבריאות הכללית, להליכה יש יתרונות מוכרים ומבוססים.

במהלך הליכה השרירים מתכווצים באופן פעיל, המפרקים נעים ומערכת הלב וכלי הדם משתתפת בפעילות.

לכן הליכה אינה רק אמצעי להנעת הדם מהרגליים.

היא גם חלק חשוב משמירה על כושר גופני, תפקוד השרירים ובריאות מטבולית.

מכשיר רטט יכול להיות נעים לשימוש, אבל אין ראיות מספיקות לכך שהוא יכול להחליף את היתרונות של הליכה סדירה.

בעיניי, אם אנחנו מסוגלות ללכת, עדיף לראות ברטט תוספת אפשרית ולא תחליף לתנועה.

מה עוד יכול לעזור לכפות רגליים נפוחות אחרי יום ארוך?

יש כמה פעולות פשוטות שיכולות להועיל כאשר מדובר בנפיחות קלה וזמנית הקשורה לעמידה או לישיבה ממושכת.

לקום ולהתנועע במהלך היום

במקום לשבת שעות ברצף, כדאי לשלב הפסקות קצרות של הליכה ותנועה.

להפעיל את הקרסוליים

אפשר לבצע כיפוף ויישור של כפות הרגליים ותנועות מעגליות של הקרסוליים.

להרים את הרגליים

הרמת הרגליים יכולה לסייע בהפחתת הצטברות נוזלים הקשורה לכוח הכבידה.

לשמור על שתייה מספקת

שתייה חשובה לבריאות הכללית, אבל חשוב להבין שהיא אינה גורמת באופן ישיר ל’שטיפת’ נוזלים שהצטברו בקרסוליים.

אין צורך לשתות כמויות גדולות במיוחד כדי לטפל בנפיחות.

לבדוק את התאמת הנעליים

נעליים לוחצות עלולות להחמיר את תחושת אי־הנוחות.

לשקול גרבי לחץ במקרים מתאימים

גרבי לחץ עשויים לעזור לאנשים מסוימים שסובלים מנפיחות הקשורה לישיבה או לעמידה ממושכת.

אבל יש מצבים רפואיים שבהם נדרשת התאמה מקצועית לפני השימוש בהם.

האם מכשיר רטט מתאים לשימוש אחרי טיסה ארוכה?

לאחר טיסה ממושכת, חלק מהאנשים חווים נפיחות קלה בשתי כפות הרגליים.

לעיתים הדבר קשור לשילוב בין ישיבה ממושכת, הפחתת תנועת השרירים ושינויים בלחץ הוורידי.

במצבים כאלה הליכה, תנועות קרסוליים והרמת רגליים עשויות לסייע.

אבל חשוב לזכור שטיסות ארוכות קשורות גם לסיכון מוגבר לקרישי דם אצל אנשים מסוימים.

אם מופיעה נפיחות חדשה, במיוחד ברגל אחת, או כאב חריג בשוק, אין להשתמש במכשיר רטט או בעיסוי כפתרון ביתי לפני בירור רפואי.

מתי לא כדאי להשתמש במכשיר רטט?

יש מצבים שבהם חשוב להימנע משימוש ללא ייעוץ רפואי.

למשל, כאשר קיים חשד לקריש דם, פציעה חריפה, שבר, פצע פתוח או בעיה משמעותית בכלי הדם.

גם אנשים עם ירידה בתחושה בכפות הרגליים, למשל בעקבות נוירופתיה, צריכים להיזהר משום שלא תמיד ירגישו בזמן גירוי או לחץ מוגזם.

אם יש לכן קוצב לב או מכשיר רפואי מושתל, חשוב לבדוק את הוראות היצרן ואת ההנחיות הרפואיות, משום שההתאמה תלויה בסוג המכשיר.

בהיריון, לאחר ניתוח או כאשר קיימת מחלה רפואית משמעותית, כדאי להתייעץ עם איש מקצוע לפני שימוש במכשיר רטט.

מתי נפיחות ברגליים מחייבת בדיקה רפואית?

זו אולי הנקודה החשובה ביותר במאמר.

לא כל נפיחות בכפות הרגליים נובעת מישיבה ממושכת.

לעיתים היא יכולה להיות קשורה לבעיה בוורידים, לתרופות, למחלות לב, כליות או כבד ולמצבים רפואיים אחרים.

נפיחות חדשה או מתמשכת מצדיקה בירור רפואי, במיוחד אם היא מחמירה.

אם רגל אחת נפוחה באופן משמעותי יותר מהשנייה, במיוחד כאשר יש כאב, אודם או חום מקומי, חשוב לפנות להערכה רפואית דחופה כדי לשלול קריש דם.

אם הנפיחות מלווה בקוצר נשימה, כאב בחזה או עילפון, יש לפנות מיד לעזרה רפואית דחופה.

במצבים כאלה אין לעסות את הרגל או להשתמש במכשיר רטט כתחליף לבדיקה.

הגישה שלנו ב־OrOrgani

ב־OrOrgani אנחנו מאמינים שטיפוח הגוף אינו מסתכם רק במוצרים שאנחנו מורחות על העור.

הוא כולל גם תנועה, מנוחה, שינה ותשומת לב לאופן שבו הגוף מרגיש במהלך היום.

אני אוהבת את הרעיון של להקדיש כמה דקות לעצמנו בסוף יום ארוך.

לפעמים אנחנו מבלות שעות בעמידה, בישיבה או בהליכה, ורק בערב שמות לב כמה כפות הרגליים עייפות.

מכשיר רטט יכול להיות אחת הדרכים ליצור רגע נעים של מנוחה והרפיה, אם הוא מתאים למצב הבריאותי שלנו.

אבל חשוב לי להבחין בין תחושת נוחות לבין טיפול רפואי.

לא כל מוצר שמבטיח לשפר זרימת דם או ניקוז לימפתי הוכח כיעיל למטרות האלה.

ולכן אני תמיד מעדיפה להבין מה המכשיר באמת עושה, מה המחקר תומך בו ומה עדיין לא ידוע.

לסיכום: האם כדאי להשתמש במכשיר רטט לכפות הרגליים?

מכשירי רטט לכפות הרגליים יכולים לספק גירוי מכני ותחושת עיסוי והרפיה.

מחקרים מסוימים מצביעים על כך שרטט עשוי להשפיע באופן זמני על זרימת הדם בתנאים מסוימים.

עם זאת, הראיות לגבי היכולת של מכשירי רטט ביתיים להפחית בצקת, לשפר ניקוז לימפתי או לטפל בבעיות מחזור הדם עדיין מוגבלות.

לכן כדאי לראות בהם אמצעי אפשרי לנוחות, ולא פתרון רפואי.

אם אנחנו רוצות לתמוך בזרימת הדם ברגליים, הליכה, תנועה סדירה והפעלת שרירי השוקיים הן פעולות חשובות ומבוססות יותר.

ואם מופיעה נפיחות חריגה או מתמשכת, חשוב לברר את הסיבה.

אני מאמינה שהגוף שלנו מרוויח מתשומת לב קטנה ועקבית. לפעמים כמה דקות של מנוחה, תנועה עדינה והרמת רגליים בסוף היום יכולות לעשות הבדל גדול בתחושה.

לא כל תחושת כבדות דורשת מכשיר.

ולא כל מכשיר שמרגיש נעים בהכרח מטפל בסיבה לתחושה.

הדבר החשוב הוא ללמוד להקשיב לגוף, להבין מה הוא צריך ולבחור את הדרך המתאימה לעזור לו.

באהבה,
נורית
OrOrgani

באהבה,
נורית רוזנבלט
OrOrgani

נפגשים גם כאן    האתר · הבלוג · YouTube · Instagram · פייסבוק · Threads · Medium · Substack