האם אפשר לפתח אלרגיה לשמש בגיל מבוגר, גם אם מעולם לא הייתה לנו?
Nurit Rozenblat
מגזין עור ובריאות
כל החיים אהבנו את השמש. טיילנו, ישבנו בחוף הים, יצאנו להליכות ואפילו השתזפנו בלי לחשוב על זה יותר מדי.
ואז יום אחד, אחרי חשיפה קצרה לשמש, מופיעה פריחה מגרדת על הידיים, באזור המחשוף או בצוואר.
בהתחלה אנחנו חושבות שאולי זה קרם חדש, עקיצה או תגובה למשהו שאכלנו. אבל בפעם הבאה שאנחנו יוצאות לשמש, זה קורה שוב.
איך ייתכן שדווקא עכשיו, אחרי עשרות שנים שבהן העור שלנו הסתדר מצוין עם השמש, הוא מתחיל להגיב אליה אחרת?
האם באמת קיימת אלרגיה לשמש?
המונח "אלרגיה לשמש" משמש לתיאור כמה מצבים שונים שבהם חשיפה לאור השמש גורמת לתגובה בעור.
אבל לא כל תגובה כזאת היא אלרגיה במובן הרפואי המדויק.
אחד המצבים הנפוצים נקרא התפרצות אור פולימורפית, או PMLE — Polymorphous Light Eruption.
במצב הזה מופיעה פריחה מגרדת לאחר חשיפה לשמש, בדרך כלל כעבור כמה שעות ולעיתים גם מאוחר יותר.
הפריחה יכולה להיראות כמו נקודות אדומות קטנות, בליטות, כתמים או אזורים מעט נפוחים.
היא מופיעה לרוב באזורים שנחשפו לשמש, כמו הזרועות, החזה והצוואר.
מעניין שלעיתים דווקא הפנים וכפות הידיים, שנחשפות לשמש באופן קבוע, פחות מושפעות.
למה זה קורה דווקא עכשיו?
העור שלנו אינו נשאר זהה לאורך החיים.
מערכת החיסון, מחסום העור, ההורמונים והתגובה שלנו לגורמים סביבתיים יכולים להשתנות עם השנים.
לכן, רגישות לשמש עשויה להופיע גם אצל אדם שבעבר לא חווה תגובות דומות.
עם זאת, חשוב לדעת שהתפרצות אור פולימורפית מתחילה לעיתים קרובות דווקא בגיל צעיר יחסית, ולכן הופעה חדשה של פריחה בעקבות שמש בגיל מבוגר מצריכה מחשבה גם על גורמים אחרים.
למשל, תרופה חדשה, מוצר טיפוח או מצב רפואי שגורם לרגישות לאור.
האם יש קשר לגיל המעבר?
זו שאלה שעולה לא מעט.
בתקופת הפרימנופאוזה והמנופאוזה מתרחשים שינויים הורמונליים שמשפיעים על העור, כולל ירידה בלחות ושינויים בעובי ובתפקוד מחסום העור.
אבל אין ראיות חזקות לכך שגיל המעבר כשלעצמו גורם להתפתחות של אלרגיה לשמש.
לפעמים עור שנעשה יבש או רגיש יותר מגיב ביתר קלות לחום, להזעה ולמוצרי טיפוח, ואנחנו עלולות לפרש את התגובה כאלרגיה לשמש.
לכן, חשוב להבין מה בדיוק מופיע על העור ומתי.
איך אפשר להבדיל בין אלרגיה לשמש לכוויית שמש?
כוויית שמש מתבטאת בדרך כלל באדמומיות, בחום מקומי ולעיתים בכאב לאחר חשיפה מוגזמת לקרינה אולטרה־סגולה.
לעומת זאת, תגובות של רגישות לאור עשויות להופיע גם לאחר חשיפה שאינה מספיקה כדי לגרום לכווייה רגילה.
בחלק מהמקרים התסמין המרכזי הוא דווקא גרד, ולא כאב.
התגובה יכולה לכלול בליטות קטנות או פריחה שחוזרת על עצמה באותם אזורים.
אבל לא תמיד אפשר להבחין ביניהן לפי המראה בלבד.
ומה אם הפריחה מופיעה רק באביב?
זו תופעה מעניינת שמאפיינת חלק מהאנשים עם התפרצות אור פולימורפית.
לאחר חודשי החורף, שבהם העור נחשף פחות לשמש, החשיפה המשמעותית הראשונה באביב יכולה לעורר תגובה.
אצל חלק מהאנשים התופעה נחלשת בהמשך הקיץ, לאחר חשיפות חוזרות.
התהליך הזה מכונה לעיתים התקשות או הסתגלות לאור.
אבל חשוב לי להדגיש: אין פירוש הדבר שכדאי להשתזף בכוונה כדי להרגיל את העור לשמש.
חשיפה לא מוגנת לקרינת UV עדיין גורמת לנזק מצטבר לעור ומעלה את הסיכון לסרטן העור.
האם תרופות יכולות לגרום לרגישות חדשה לשמש?
בהחלט, וזו אחת הסיבות החשובות לבדוק כשמופיעה תגובה חדשה.
יש תרופות שיכולות לגרום לעור להיות רגיש יותר לקרינה.
בין התרופות שעשויות לגרום לכך נמצאות תרופות אנטיביוטיות מסוימות, משתנים מסוימים, תרופות נוגדות דלקת וחלק מהתרופות המשמשות לטיפול באקנה.
תגובות כאלה נקראות פוטוסנסיטיביות — רגישות לאור.
קיימים שני מנגנונים עיקריים:
תגובה פוטוטוקסית: תגובה שבה חומר מסוים, לאחר חשיפה לאור, גורם לנזק בעור. היא יכולה להיראות כמו כוויית שמש חריגה בעוצמתה.
תגובה פוטואלרגית: תגובה שבה מערכת החיסון משתתפת בתגובה לחומר שהשתנה בעקבות חשיפה לאור. היא עשויה להיראות כמו אקזמה מגרדת.
אם התחלתן להשתמש בתרופה חדשה והופיעה רגישות לשמש, כדאי לבדוק אם יש קשר.
אין להפסיק תרופת מרשם על דעת עצמכן, אלא להתייעץ עם הרופא או הרוקח.
האם גם בושם יכול לגרום לכתמים אחרי חשיפה לשמש?
כן.
חלק מחומרי הבישום ותמציות צמחיות מסוימות יכולים לגרום לתגובות בעור כאשר הם נחשפים לקרינת השמש.
אחת הדוגמאות המוכרות היא פיטופוטודרמטיטיס — תגובה שנגרמת כאשר חומרים צמחיים מסוימים באים במגע עם העור ולאחר מכן נחשפים לקרינת UVA.
למשל, מגע עם מיץ ליים על העור לפני חשיפה לשמש יכול לגרום לאדמומיות, לשלפוחיות ולעיתים לכתמים חומים שנשארים זמן רב.
גם חלק משמני ההדרים, במיוחד שמנים בכבישה קרה שאינם מטופלים להסרת חומרים פוטוטוקסיים, עשויים להגביר רגישות לאור.
זו אחת הסיבות לכך שחשוב לבדוק היטב אילו שמנים אתריים מתאימים לשימוש על העור לפני חשיפה לשמש.
האם מוצרי טיפוח יכולים להפוך את העור לרגיש יותר לשמש?
חלקם בהחלט יכולים להשפיע על תגובת העור לשמש.
למשל, חומצות אלפא־הידרוקסיות (AHA), המשמשות לפילינג כימי, עלולות להגביר את הרגישות של העור לקרינת UV.
גם טיפולים קוסמטיים שמסירים שכבות שטחיות של העור עשויים להשאיר אותו רגיש יותר באופן זמני.
רטינואידים יכולים לגרום ליובש ולגירוי, ולכן חשוב במיוחד להגן על העור במהלך השימוש בהם, אף שהשפעתם על רגישות לקרינת UV אינה זהה לזו של חומצות AHA.
אם מופיעה פריחה חדשה אחרי שימוש במוצר, כדאי לשקול גם אפשרות של דלקת עור ממגע, ולא להניח שמדובר באלרגיה לשמש.
ומה לגבי סרפדת שמש?
יש מצב נדיר יותר שנקרא Solar Urticaria — סרפדת שמש.
במקרה הזה מופיעים נגעים מורמים ומגרדים, הדומים לחרלת, בתוך דקות מחשיפה לאור.
לעיתים הם נעלמים בתוך שעות לאחר הפסקת החשיפה.
התגובה הזאת שונה מהתפרצות אור פולימורפית, שלרוב מופיעה מאוחר יותר.
במקרים נדירים תגובה נרחבת יכולה להיות מלווה בסחרחורת או בתסמינים כלליים.
אם מופיעים קוצר נשימה, נפיחות בלשון או תחושת עילפון לאחר חשיפה לשמש, יש לפנות לעזרה רפואית דחופה.
איך אפשר להגן על עור שמגיב לשמש?
הדבר הראשון הוא להבין מה גורם לתגובה.
בינתיים, יש כמה צעדים שיכולים לעזור:
- להשתמש במסנן קרינה רחב טווח עם SPF 30 ומעלה, שמגן מפני קרינת UVA ו־UVB.
- ללבוש בגדים שמכסים את האזורים הרגישים, במיוחד בזמן חשיפה ממושכת.
- להעדיף צל בשעות שבהן הקרינה חזקה.
- לבדוק תרופות ומוצרי טיפוח חדשים אם הרגישות הופיעה לאחר תחילת השימוש בהם.
- להימנע ממריחת שמנים אתריים פוטוטוקסיים לפני חשיפה לשמש.
- להרגיע עור מגורה באמצעות קומפרס קריר ותכשיר לחות עדין, כל עוד אין תגובה משמעותית שמצריכה טיפול רפואי.
האם אפשר לטפל באלרגיה לשמש?
הטיפול תלוי בסוג התגובה.
במקרים מסוימים רופא עור עשוי להמליץ על תכשירים אנטי־דלקתיים מקומיים להקלה על פריחה.
במצבים מסוימים משתמשים באנטיהיסטמינים, במיוחד כאשר מדובר בסרפדת.
כאשר התגובות חוזרות ומשמעותיות, קיימים גם טיפולים רפואיים מבוקרים, כולל פוטותרפיה במקרים מתאימים.
אבל טיפול באור אינו דומה לחשיפה עצמאית לשמש או למיטות שיזוף. הוא מתבצע בפרוטוקול רפואי מותאם ובהשגחה.
מתי כדאי לפנות לרופא עור?
אם מופיעה פריחה חוזרת לאחר חשיפה לשמש, במיוחד אם היא חדשה, משמעותית או מלווה בשלפוחיות, כדאי לפנות לבדיקה.
חשוב במיוחד להיבדק אם קיימים גם כאבי מפרקים, עייפות חריגה, חום או תסמינים נוספים, משום שלעיתים רגישות לאור יכולה להיות קשורה למחלות דלקתיות או אוטואימוניות מסוימות.
רופא עור יכול להעריך את צורת הפריחה, את מועד הופעתה ואת הקשר לתרופות ולמוצרים, ולעיתים להמליץ על בדיקות נוספות.
ולסיום — גם היחסים שלנו עם השמש יכולים להשתנות
אני חושבת שאחד הדברים המעניינים בגוף שלנו הוא שגם דברים שהיו מוכרים לנו במשך שנים יכולים פתאום להשתנות.
השמש שהייתה חלק טבעי מהיום שלנו יכולה לעורר תגובה שלא הכרנו קודם.
זה לא אומר שצריך להפסיק ליהנות מהאור, מהים או מהטיולים בחוץ.
אבל כן כדאי להקשיב לעור כשהוא מתחיל להגיב אחרת.
לפעמים הסיבה היא תרופה חדשה, לפעמים מוצר טיפוח, ולפעמים מצב של רגישות לאור שלא ידענו שקיים.
העור שלנו משתנה עם השנים, וגם הדרך שבה הוא מגיב לשמש יכולה להשתנות. ככל שנבין טוב יותר את הסיבה, כך נוכל להמשיך ליהנות מהשמש בצורה חכמה ובטוחה יותר.
מגזין עור ובריאות | OrOrgani
נפגשים גם כאן
0 הערות