למה העור שלנו משנה ריח אחרי פעילות גופנית?

מגזין עור ובריאות

יש ימים שבהם אנחנו מסיימות אימון, מרגישות נהדר, ואז מגיע הרגע שבו אנחנו מרימות את היד או מחליפות חולצה ומגלות שלגוף שלנו יש תוכניות אחרות.

לפעמים הריח כמעט לא מורגש, גם אחרי אימון אינטנסיבי. בפעמים אחרות, דווקא אחרי הליכה קצרה או פעילות מתונה, אנחנו מרגישות ריח חזק יותר מהרגיל.

איך ייתכן שאותה אישה, עם אותו דאודורנט ואותם הרגלי היגיינה, מריחה אחרת מאימון לאימון?

התשובה נמצאת בשילוב בין הזיעה, החיידקים שחיים על העור, סוג הבגדים שאנחנו לובשות ואפילו מה שאכלנו לפני האימון.

הזיעה שלנו לא באמת אחראית לרוב הריח

כשאנחנו מתאמנות, טמפרטורת הגוף עולה. כדי לקרר אותנו, בלוטות הזיעה מפרישות נוזל שמגיע לפני העור ומתאדה.

רוב הזיעה שנוצרת בזמן פעילות גופנית מגיעה מבלוטות אקריניות, והיא מורכבת בעיקר ממים וממלחים.

לזיעה הזאת, כשהיא מופרשת, בדרך כלל אין ריח חזק.

אז מאיפה מגיע הריח?

על העור שלנו חיים חיידקים שמפרקים חומרים הנמצאים בהפרשות הגוף. במהלך הפירוק נוצרים חומרים נדיפים שחלקם בעלי ריח אופייני.

בבתי השחי, למשל, פועלות גם בלוטות אפוקריניות. ההפרשות שלהן מכילות רכיבים שחיידקי העור יכולים להפוך לתרכובות בעלות ריח חזק יותר.

כלומר, הריח שאנחנו מריחות אחרי אימון הוא לא רק תוצאה של כמות הזיעה, אלא גם של מה שקורה כשהיא פוגשת את סביבת העור.

המיקרוביום של העור — עולם שלם שאנחנו לא רואות

על פני העור שלנו חיים מיליארדי מיקרואורגניזמים, ובהם סוגים שונים של חיידקים.

האוכלוסייה הזאת נקראת המיקרוביום של העור.

לא כל החיידקים האלה מזיקים. רבים מהם הם חלק טבעי מהמערכת שמסייעת לשמור על סביבת עור מאוזנת.

אבל לחיידקים שונים יש יכולת לפרק חומרים שונים, ולכן גם לייצר ריחות שונים.

באזור בתי השחי, למשל, חיידקים מסוימים מקבוצת הקורינבקטריום קשורים ליצירת חלק מהתרכובות האחראיות לריח הגוף.

הרכב החיידקים משתנה מאדם לאדם ומושפע מגנטיקה, מהורמונים, ממוצרי טיפוח, מהיגיינה ומהסביבה.

זו אחת הסיבות לכך ששתי נשים שעושות בדיוק את אותו אימון לא בהכרח יריחו אותו הדבר אחריו.

למה לפעמים אנחנו מזיעות הרבה וכמעט לא מריחות?

כמות הזיעה ועוצמת הריח אינן בהכרח קשורות זו לזו.

אפשר להזיע הרבה מאוד במהלך אימון ולהרגיש רק ריח קל, ואפשר להזיע מעט יחסית ועדיין להבחין בריח חזק.

הסיבה היא שהריח תלוי בהרכב ההפרשות, בפעילות החיידקים ובתנאים שעל פני העור.

גם הזמן שעובר עד שמחליפים בגדים או מתקלחים משפיע.

ככל שהלחות נשארת זמן רב יותר על העור ובבגדים, כך יש יותר הזדמנות להצטברות של חומרים בעלי ריח.

האם סוג האימון משנה את ריח הגוף?

סוג הפעילות יכול להשפיע על כמות הזיעה ועל התנאים שבהם היא נוצרת.

באימון אירובי ממושך הגוף מייצר חום רב, ולכן אנחנו עשויות להזיע יותר.

באימון כוח, לעומת זאת, ההזעה יכולה להשתנות בהתאם לעצימות, למשך האימון ולטמפרטורת החדר.

גם פעילות בחדר מחומם או בסביבה לחה יכולה לגרום להצטברות רבה יותר של זיעה על העור.

אבל אין ראיות לכך שלכל סוג אימון יש ריח גוף ייחודי וקבוע.

מה שמשפיע הוא בעיקר השילוב בין פעילות בלוטות הזיעה, סביבת העור והבגדים.

ומה לגבי אימון על בטן ריקה?

זו שאלה מעניינת במיוחד.

כאשר אנחנו נמצאות בצום ממושך או צורכות מעט מאוד פחמימות, הגוף עשוי לייצר יותר גופי קטון כחלק מהשימוש בשומן כמקור אנרגיה.

אחד החומרים שנוצרים בתהליך הוא אצטון, שיכול להיפלט דרך הנשימה ולעיתים גם דרך העור.

הוא עשוי ליצור ריח מעט פירותי או ריח שמזכיר מסיר לק.

אבל חשוב להבדיל בין ריח קטוני לבין ריח הזיעה הרגיל שנוצר מפעילות חיידקי העור.

לא כל מי שמתאמנת על בטן ריקה תפתח ריח כזה, ואי אפשר להסיק לפי ריח הגוף כמה שומן שרפנו במהלך האימון.

האם מה שאנחנו אוכלות לפני האימון משפיע?

לפעמים כן.

מזונות כמו שום, בצל ותבלינים מסוימים מכילים חומרים שיכולים לעבור תהליכי פירוק בגוף, וחלק מתוצרי הפירוק שלהם עשויים להיות מופרשים דרך הזיעה או הנשימה.

גם אלכוהול יכול להשפיע על ריח הגוף.

אבל אין צורך להתחיל להימנע ממזונות בריאים רק בגלל החשש מריח בזמן פעילות גופנית.

ברוב המקרים מדובר בהשפעות זמניות, והן שונות מאדם לאדם.

למה דווקא בגדי הספורט מריחים גם אחרי כביסה?

אני חושבת שכמעט כל מי שמתאמנת באופן קבוע מכירה את התופעה הזאת.

אנחנו מוציאות חולצת ספורט נקייה מהמכונה. היא מריחה מצוין. אבל אחרי כמה דקות של אימון, הריח הישן חוזר.

הסיבה קשורה בין היתר לסוג הבד.

בדים סינתטיים מסוימים, כמו פוליאסטר, נוטים לשמור על שומנים וחומרים בעלי ריח יותר מבדים אחרים.

גם שאריות של חיידקים וחומרי גוף יכולות להישאר בתוך סיבי הבד, במיוחד אם הכביסה אינה מסירה אותן היטב.

כאשר הבגד מתחמם ונעשה לח שוב, הריח עלול להיות מורגש מחדש.

זו לא בהכרח בעיה בעור שלנו.

לפעמים מקור הריח הוא דווקא בחולצה.

איך אפשר למנוע ריח שנשאר בבגדי הספורט?

כמה הרגלים פשוטים יכולים לעזור:

• לא להשאיר בגדי ספורט רטובים בתוך תיק סגור במשך שעות.
• לאפשר לבגדים להתייבש אם אי אפשר לכבס אותם מיד.
• להשתמש בכמות מתאימה של חומר כביסה, בלי להעמיס יותר מדי.
• לבדוק את הוראות הכביסה של הבגד ולהשתמש בטמפרטורה המותרת.
• להימנע מעודף מרכך כביסה, שעלול להשאיר שכבה על חלק מהבדים ולפגוע ביכולת שלהם לנדף לחות.
• לבחור בדים שמתאימים לסוג הפעילות ולמידת ההזעה שלנו.

לפעמים החלפת חולצת הספורט עושה יותר מכל שינוי בדאודורנט.

האם צריך להתקלח מיד אחרי כל אימון?

לא בהכרח באותה שנייה, אבל כדאי לא להשאיר בגדים רטובים על הגוף לאורך זמן.

מקלחת לאחר פעילות גופנית מסייעת להסיר זיעה, שומנים, לכלוך ושאריות מוצרים מהעור.

אם אין אפשרות להתקלח מיד, אפשר להחליף לבגדים יבשים ולנקות בעדינות אזורים שבהם מצטברת זיעה.

חשוב גם לזכור שאין צורך לשפשף את העור בחוזקה או להשתמש בסבון אגרסיבי כדי להרגיש נקיות.

רחצה מוגזמת עלולה לגרום ליובש ולגירוי, במיוחד אצל מי שיש לה עור רגיש.

האם דאודורנט טבעי יעיל כמו אנטיפרספירנט?

זה תלוי במוצר ובמטרה שלנו.

דאודורנט מיועד בעיקר להפחית או להסוות ריח, ולעיתים הוא מכיל רכיבים שמגבילים את פעילות החיידקים האחראים לריח.

אנטיפרספירנט, לעומת זאת, מפחית את כמות הזיעה שמגיעה לפני העור, בדרך כלל באמצעות מלחי אלומיניום.

אם הבעיה היא בעיקר ריח, דאודורנט מתאים עשוי להספיק.

אם קיימת גם הזעה משמעותית, אנטיפרספירנט יכול להיות יעיל יותר.

המילה "טבעי" אינה מבטיחה שמוצר יהיה יעיל יותר או עדין יותר. גם רכיבים צמחיים, שמנים אתריים וסודה לשתייה עלולים לגרום לגירוי אצל חלק מהאנשים.

האם הזעה עוזרת לגוף להיפטר מרעלים?

זה אחד המיתוסים הנפוצים ביותר בעולם הבריאות והכושר.

אמנם ניתן למצוא בזיעה כמויות קטנות של חומרים שונים, אבל התפקיד העיקרי שלה הוא ויסות חום הגוף.

הכבד והכליות הם האיברים המרכזיים שאחראים לעיבוד ולסילוק של חומרים רבים מהגוף.

לכן, הזעה מרובה אינה מדד לניקוי רעלים, ואימון שבו הזענו יותר אינו בהכרח בריא או יעיל יותר מאימון שבו הזענו פחות.

מתי שינוי בריח אחרי אימון מצריך תשומת לב?

אם הריח משתנה מעט בהתאם לסוג האימון, לבגדים או לתזונה, לרוב אין סיבה לדאגה.

אבל שינוי חדש, חזק ומתמשך בריח הגוף, במיוחד אם הוא מלווה בתסמינים נוספים, יכול להצדיק בירור רפואי.

ריח פירותי חריג מהנשימה שמופיע יחד עם צמא קיצוני, בחילות, הקאות או נשימה מהירה עלול להיות סימן למצב רפואי דחוף, במיוחד אצל אנשים עם סוכרת.

גם הזעה חריגה, חום, ירידה לא מוסברת במשקל או שינוי משמעותי במצב הבריאותי מצדיקים בדיקה.

ולסיום — לא כל ריח אחרי אימון הוא סימן למשהו לא תקין

אני אוהבת את התחושה שאחרי פעילות גופנית. הגוף עבד, השרירים הופעלו, ואנחנו מרגישות שעשינו משהו טוב בשביל עצמנו.

אבל הזיעה שמלווה את הפעילות הזאת היא לא תמיד נעימה, במיוחד כשהיא משאירה ריח על העור או על הבגדים.

בעיניי, הדבר החשוב הוא להבין שריח גוף אינו מעיד בהכרח על חוסר ניקיון.

הוא תוצאה של תהליכים טבעיים שמתרחשים על העור שלנו, בשילוב עם החיידקים שחיים עליו והסביבה שבה אנחנו נמצאות.

לפעמים הפתרון הוא מקלחת, לפעמים החלפת בגד, ולפעמים פשוט בחירה במוצר שמתאים לנו יותר.

כי הזעה היא חלק טבעי מפעילות הגוף, והריח שמופיע אחריה הוא לא תמיד משהו שצריך להילחם בו — אלא משהו שכדאי להבין.

מגזין עור ובריאות | OrOrgani

נפגשים גם כאן    האתר · הבלוג · YouTube · Instagram · פייסבוק · Threads · Medium · Substack